רפלקציה לבלוג למידה

אחת מהמטלות שהוטלו עלי במסגרת לימודיי  היה הבלוג  .

האמת שכבר מההתחלה השתוקקתי להכיר את הכלי ולהתיידד איתו.. היה ניראה לי מן סוג של יוקרה שיש לי בלוג משלי...
אז מצאתי את עצמי יושבת ומהרהרת , מה כדאי לכתוב? צריך אולי משהו שיעניין את כולם? כי הרי זה מפורסם וכולם יכולים לקרוא.. ואז הרגשתי  קושי בלשתף במחשבות האישיות שלי, בהירהורים או בסתם דברים שחוויתי ביום לימודים..
אז אני יכולה להעיד שבתחילת הכתיבה בבלוג בהחלט היה לי קושי לבטא את מחשבותי בפומבי כשאני יודעת שהרשומות נגישות לכל , אבל מרשומה לרשומה הרגשתי יותר משוחררת , יותר פתוחה , דבר שאיפשר למילים לזרום בצורה טובה יותר. להתנסח - אין לי בד"כ בעייה, אבל כשכתבתי בבלוג , חזרתי וקראתי כל רשומה עשרות פעמים לראות שאני באמת מעבירה את מחשבותי והרהורי בצורה נכונה , שיבינו למה התכוונתי , ולא פעם תיקנתי ושינתי נסחים שוב ושוב... ואז הגיע השלב שבו מצאתי את עצמי מייחלת שמשהו יקרא  את מה שאני כותבת . מסמסטר לסמסטר הרגשתי שאני מגבשת דעה יותר מוצקה , שיש לי מה לספר לאחרים מהניסיון שלי , יש לי מסרים שאני רוצה להעביר אותם הלאה ...והרי זה הערוץ שיעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר, אז לכל מייל ששלחתי צרפתי קישור לבלוג שלי..  וכאן למעשה בא לידי ביטוי התהליך שאותו עברתי .כמהגרת דיגיטלית – הסרת המחסומים , ההשלמה עם החשיפה שלי לעולם  וההבנה של איך ומה כדאי לפרסם.
וכשכל החסמים הוסרו הבנתי עד כמה אני נהנית לנהל  לי יומן דרך, הרגשתי שאני מפנימה דברים שקשורים ללמידה תוך כדי הכתיבה, אני מעבדת אותם  ושנפרצים לי ערוצי מחשבה חדשים תוך כדי.... כמו כן  למדנו שכדאי שהרשומות יהיו קצרות, וזה הוביל אותי  לתמצת את העיקר  מהדברים.
לסיכום, הבלוג היה סגירת מעגל  לכל התהליך שעברתי במהלך הלימודים בתקשוב ולמידה, זה היה החלק היישומי  של התקשוב, של הפתיחות ושל החשיפה לעולם הגלובלי. ברור לי שאמשיך להעלות סוגיות בבלוג, אולי לא בתדירות "שניכפתה" עלינו- רשומה שבועית, אך בהחלט כשארצה להביע ולחלוק רשמים הדבר הטבעי שאעשה הוא כתיבה בבלוג.

היום היה יום הלימודים האחרון...ו"כאילו" סיימנו משהו ...אבל סיימנו משהו שפתח לנו פתח לעולם גדול,  לעולם רווי בידע , באפליקציות, בטכנולוגיה , בתקשורת והכל הולך ומתעצם מיום ליום , מרגע לרגע והדבר העיקרי שלמדתי שאם אני לא אהיה שם אז אני לא אהיה בכלל.. ומעכשיו זה תלוי רק בי.. אז תודה לכל מי שתרם לי להגיע להבנה הזו ובעיקר לדר' גילה קורץ .. והתיאבון רק ניפתח..

אלברט איינשטיין אמר: "החיים, זה כמו אופניים: אתה צריך להתקדם כל הזמן מבלי לעצור, כדי לא לאבד את שיווי המשקל."  והיום זה מקבל משמעות אמיתית...

המשחק הלימודי כמשפר מוטיבציה ללמידה

במסגרת פרוייקט סיום לקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים"  נידרשנו לבנות משחק לימודי וליישמו על קבוצת ניסוי.
חברתי ואני בנינו משחק הבא לסכם  את נושא "חג החנוכה".  המשחק ניבנה באמצעות מחולל באתר  zondle
את המשחק ניתן לשלב באתר הכיתה .ולצורך כך פתחנו בגוגל סייטס אתר כיתתי ושילבנו בו את המשחק.
קישרנו שאלון לתלמיד שעליו למלא בסוף הפעילות ע"מ לבחון את דעתו של התלמיד לגבי שילוב משחקים ללמידה.
את השאלון יצרנו ב- google docs
כמובן שקיבלנו את התשובות בצורה מרוכזת בטבלה  וכך יצאנו לדרך...(שמתם לב בכמה כלים השתמשנו?)

לבניית המשחק ב- ZONDLE יצרנו שאלות , לכל שאלה נתנו מספר תשובות, ועלינו היה לסמן את התשובה הנכונה.
בקלות רבה יצרנו משחק המיועד לתרגול כאשר כל שאלה שלא נענית נכון , חוזרת ומופיעה בצורה אקראית בהמשך , וכך הילד משנן חומר שנילמד בצורה חוייתית.

בניסוי שעשינו נתנו לעשרה ילדים לשחק במשחק וראינו את ההתפעלות הרבה , את המוטיבציה בקרב הילדים, ותחושת ההצלחה . כל אלו חיזקו את דעתנו כי יש לשלב יותר ויותר משחקים לצורך למידה. כמובן שמורה המשלב משחק בהוראה  צריך לבחון ולהתאים את דרגת הקושי לרמת הקבוצה לה הוא מייעד את המשחק. וכן לבחון את המטרות הלימודיות אותן הוא רוצה להשיג  באמצעות המשחק. כמו כן על המורה להפעיל שיקול דעת באיזה שלב להפעיל את המשחק: תחילת שעור , סוף שעור וכו'. מומלץ למורה , אם יצר את המשחק בעזרת מחולל , לנסות אותו על קבוצת ילדים קטנה כדי לראות שאכן כל התנאים מתקיימים . אם כל אלו פועלים נכון הרי שיש לנו למידה חווייתית, הכוללת שיתופי פעולה בין המורה לתלמידים ובין התלמידים בינם לבין עצמם, שמעבר למטרות הלימודיות המוצהרות מקבלת ערך מוסף אם בהקניית מיומנות לשימוש בכללים, ובשיפור היכולת המוטורית , ובמטרות נוספות המושגות כדרך אגב... אז למה לא ????!!!!

על ה- QR ברקוד והשימושים בחינוך

QR הינו קיצור הנגזר מהשם המלא Quick Response = תגובה מהירה   והוא מעין ברקוד דו-מימדי, שבו מקודד מידע טקסטואלי בצורה גראפית-ויזואלית.משמעותו היא כי הברקודים מאפשרים גישה מהירה ומהווים למעשה קיצור דרך עבור המשתמש כדי להגיע לתכנים אותם אוצר הברקוד.
סריקת הברקודים נעשית ע”י סמארטפונים, חלקם מכילים את האפליקציה ובחלקם (באייפון, לדוגמא) יש להוריד אפליקציה ייעודית של סורק QR. השימוש ב-QR Codes הוא פשוט מאוד ואינטואיטיבי, כל מה שנדרש על המשתמש לעשות הוא לכוון את המצלמה של מכשיר הסמארטפון שברשותו לעבר הקוד וכעבור שנייה או שתיים יסרק ה-QR ויציג בפני המשתמש את התוכן.
השימוש ב-QR נפוץ בזכות היכולת המהירה להשגת מידע, והקיבולת הגדולה יחסית של נתונים שהוא יכול להכיל.
נחשפתי לנושא  במסגרת קורס "שילוב משחקים מתוקשבים בלמידה" . המרצה פרופ' מיקי רונן חשפה בפנינו את  ה-QR והשימושים שניתן לעשות בכלי זה להפעלת תלמידים בכיתה . כמו משחק של כתב סתרים, מצא את המטמון וכו'.
קיימים היום אתרים בהם כל אחד יכול ליצר את הברקוד ולשייכו לקישור הרצוי לו וכן אתרים מהם ניתן "להוריד" את אפליקציית "קורא הברקוד" לסמארטפון  . דוגמא לאתר http://goqr.me/  נסו והתלהבו...

בהתלהבותי  הרבה הגעתי הביתה והצגתי את הנושא בפני ילדי  והרעיון שלהם לשימוש ב-QR היה הכנת שליפים למבחנים.
אז אני בהחלט מאושרת  שאני לא מורה , ואני לא צריכה להתמודד   עם התחכומים החדשים שהמורים צריכים להתמודד עימם...

מי אמר שתואר שני בתקשוב הוא לא משחק ילדים?

בוקר ראשון של סמסטר אחרון .  ניפגשים עם כל החברים , עם המרצים שנירגשים לקראת הסטודנטים החדשים ואני לא יודעת באמת מי יותר נירגש- המרצים או הסטודנטים?
שעור ראשון הוא - על שילוב משחקים לצורך למידה . המרצה פרופ' מיקי רונן מציגה בפנינו את סיליבוס הקורס ואנו מבינים שיהיו לנו הרבה משחקים בסימסטר זה . נדע לבחון משחקים ולהחליט האם נכון ומתאים לשלבם במסגרת לימודית , כמו כן ניבנה בעצמנו משחקים לימודיים בעזרת מחוללים ,  וכל זאת בכדי להגביר מוטיבציה ויעילות בלמידה.
אני בהחלט סקרנית לבחון , להכיר ובמיוחד לפתח משחקים לימודיים ולבחון את השפעתם בקרב התלמידים.

הזינוק לסוף המירוץ..

לקחתי לי חופשה קצרה , אבל זה כבר בוער בי לחזור ולכתוב , לשתף , לחלוק את החויות ... אז מחר מתחילים סמסטר אחרון , ההתרגשות גואה ומתחילים להריח את הסוף... סוף שהוא אולי התחלה לכל אחד ואחת מאיתנו , כל אחד מוצא עצמו היום מבוקש ומחוזר , כשהבחירה לפתע היא בידינו...
מרגישה שאני בדרך הנכונה , שקיבלתי החלטות נכונות בקשר ללימודים ולהתמחות בה בחרתי... הכל בוער ... מרגישה כאילו רוצים להדביק את הפער שנוצר ...
קיימת מעט אנדרלמוסיה בשטח , הצפה של דברים , המורים בבתי הספר מצד אחד מרוצים שהתקדמו כמה צעדים קדימה אך מבכים על הזמן שאין להם ועל הלחץ המופעל עליהם , על הדרישות והבקרה המתבצעת , פתאום משהו בוחן , רואה , ומעריך את עבודתם ... וזה מצריך מהם כל הזמן לשפר את היכולות ולהגיע לנקודה גבוהה יותר..
קיימת בי קינאה כלשהיא לאלו שילדיהם עדיין קטנים ויזכו להנות מחינוך אחר , מהוראה אחרת , והמחקרים מתחילים להוכיח שגם מחינוך טוב יותר..  ימים יגידו !!

מקומו של המורה בתוכניות תקשוב בארץ ובעולם

זהו נושא  עבודת הגמר שבחרנו לעשות חברתי  ואני,בקורס "היבטים גלובליים " . מסקירת הנושא גילינו יישומים שונים  ומגוונים של תוכניות תקשוב בעולם חלקם הצליחו יותר וחלקם זכו לכישלון.
ביישום של תוכניות התקשוב  יש חשיבות רבה להקשר בהן מיושמות התוכניות. תהליכי למידה הנתמכים ע"י טכנולוגיות תקשוב תמיד מתחוללים בהקשר ארגוני המורכב מגורמים אישיים, חברתיים וארגוניים. לפיכך, התוכניות המוטלות מלמעלה למטה אינן מצליחות בדרך כלל ליצור את השינוי.

לתהליכים מורכבים אלו אין תשובות פשוטות. במדינות שבהן העצימו מאד את המורים והתאימו מחדש את המציאות המורכבת, ע"י שינוי בתוכניות הלימודים וגיבוש שיטות הוראה מפעילות, הצליחו יותר בביצוע תוכניות התקשוב החינוכיות. בין אלו ניתן למנות את שבדיה, פינלנד, אוסטריה, גרמניה ואנגליה.

מדינות אחרות באירופה העדיפו להשקיע בעיקר בהצטיידות מחשבים וחיבור לאינטרנט. בין אלו נמנות אירלנד, פורטוגל ובלגיה. יחד עם זאת, אף לא אחת מן המדינות באירופה הצליחה ליצור שינוי משמעותי בהיערכות הפדגוגית בביה "ס המאפשר הכנסת שינוי באמצעות תקשוב ואינטרנט.

ובכל זאת ניתן לראות כי מטווי המדיניות בחינוך השכילו להבין שלמורים יש חלק ניכבד בהצלחה תוכניות התקשוב הארציות.  ללא שינוי במעמדו של המורה , בהכשרתו , ומתן הכלים הנחוצים לו לביצוע השינוי  בעצמו , לא יוכל להוביל ולהנחיל את השינוי בשטח.

הפייסבוק כסביבת למידה

במסגרת קורס שילוב טכנולוגיות תקשוב הפייסבוק משמש כסביבה הלימודית  העיקרית . לשם המרצה מעלה את ההרצאות, את המטלות ,ושם מתבצעת האינטראקציה בין הסטודנטים. לשם מועלות העבודות משעור לשעור , וכן מתבצעות תגובות עמיתים .  תחילה הסביבה היתה ניראית לי כבלאגן שלם . היה לי קשה למצוא חומרים , אמירות ומטלות של המרצה התערבבו עם שיחות כלליות ולמעשה כאן בא לידי ביטוי השינוי במקום של המורה. אני מאמינה שמאחורי החשיבה שהפייסבוק ישמש כסביבת הלמידה עמדה המטרה של למידת עמיתים ושיתוף .  ואין ספק שמטרה זו מושגת בסביבה זו . אבל עדיין אני צריכה את הסדר , אזור של המורה בניפרד מהאזור של הפורום, אזור ניפרד  חומרים וכו' מה שמצביע למעשה על השונות בצורך של כל אחד ואחד . אני בטוחה שחלק מהסטודנטים מרגישים מאוד בנוח בסביבה זו אני הייתי מעדיפה את אתר המכללה למרות כל המגבלות שלו...

הוראה מהסרטים

במסגרת קורס הערכת טכנולוגיות ידע חקרנו כיצד סרטים יכולים לתרום ללמידה. לכאורה ניראה כי בכל מקרה יעיל יותר ללמוד יותר מסרט כלשהוא : אם מסרטוני המחשה, או סרטונים המלמדים על תהליך מסויים , או סרט קולנוע שבאמצעותו ניתן ללמוד על התנהגות מסויימת וכו'.אך לאחר מס' סרטונים הגענו למסקנה כי יש לבדוק היטב האם מתאים לשלב סרטון או להציג תהליך באמצעות תרשים , היכן כדאי לשלב את שניהם , ואם כבר החלטנו על שילוב סרטון בתהליך הלמידה, באיזה שלב של השיעור כדאי לשלבו. לא בכל המקרים סרטון מועיל בתהליך הלמידה , אמנם שילוב סרטון הינו דבר מרענן אך באותה מידה יכול לשעמם ולאבד את המטרה לשמה הוא הוצג.
אם החלטנו לשלב סרטון  מומלץ לתכנן שאלת חשיבה ומיקוד לסרטון עצמו ולהציגה בפני התלמידים לפני הקרנת הסרטון .

המודל של מאייר מחלק תכנים לתכנים סטאטיים ודינמיים והגיע למסקנה שתמונות ומילים מעוררים סוגי חשיבה ותפיסה שונים ויש יתרון משמעותי כשמשתמשים בוידיאו ותמונות והם תורמים לתהליך ההבנה. כמו כן מצא שזה גורם למוטיביציה וסקרנות  ללמידה.

כשיש סרט המתאר תהליך פרוצדורלי צריך לבחור סרט איכותי ולשלב תרשים .

בייצוג דינמי של תהליך חייבים לבדוק שמתקיימים ארבעת הכללים:

אפשר לשלוט על מהלך האירועים

שתהיה תאימות בין תרשים לקטע וידיאו

חלוקה למנות קצובות - כל חלק בסרט ברור

שילוב בין שני הכלים - תרשים ויצוג דינמי

למדתי ששילוב סרטון יכול לתרום רבות בהמחשה וכן לעורר רגשות . חשוב לשקול ולבחון את איכות הסרטון , האם הוא מתאים לרמת התלמידים בפניהם יוצג, וכן באיזה שלב כדאי לשלבו.

בהחלט חשוב ללכת בעיניים פקוחות וביקורתיות ...

מחווני הערכה לפעילויות מתוקשבות

במסגרת קורס הערכת טכנולוגיות ידע אנו נחשפים לכלי הערכה ומחוונים לאיפיון פעילויות מתוקשבות . אחד מהמחוונים שנחשפנו אליו היה מחוון לאפיון פעילות מתוקשבת בהתאם לגישה קונסטרוקטיביסטית חברתית
 (קלי ושמיר, 2007)זהו מחוון לאיפיון פדגוגי המגדיר 6 מימדים  שיש לבחון בפעילות המתוקשבת: ניצול הערך הטכנולוגי, רמת חשיבה נידרשת, מידת השיתופיות, קרוב התכנים לעולמו של הלומד, הכוונה לתוצרים עשירים והערכה שזורה, כאשר יש לבחון כל מימד ולאפיין אותו לפי רמה: אפיון גבוה(3), אפיון בינוני(2), אפיון נמוך(3).
דר' אייל ליאת, מרצת הקורס, הציגה את הגישה שלה לנושא  ומבחינתה שללה את  האפיונים הנמוכים כאשר הדגש הוא לשאוף לסטנדרטים מצויינים . כמו כן הציגה דר' ליאת אייל את גישתה לכל נושא הערכה. הערכה הינה עבור התלמיד ולא עבור המורה , הערכה צריכה להיות מחוון לתלמיד שידע מה עליו לתקן כדי שיהיה מצויין , כאשר המושג מצויין משתנה מתלמיד אחד לאחר בהתאם ליכולות האישיות של כל אחד ואחד ולכן מי שנכון להעריך את התלמיד הוא המורה הישיר המכיר את התהליך אותו עבר התלמיד .
מאוד הזדהיתי עם גישתה המעודדת לפתח  מנהיגות פדגוגית בעלי סטנדרטים גבוהים , וכן תומכת בעיקרון של הצבת רף גבוה כחלק משאיפה לאיכות הן בהוראה והן בלמידה.

כנס תקשוב מחוזי במסגרת שבוע החינוך בירושלים

כנס התקשוב המחוזי התקיים ביום השלישי של שבוע החינוך בירושלים. בכנס הוצגו  חידושים טכנולוגיים ומערכות ממחושבות חדשניות המיועדים לקידום ההוראה, הלמידה והתקשורת במוסדות החינוך. מינהל תקשוב במשרד החינוך וחברת מיקרוסופט חשפו את הכלים הטכנולוגים המתקדמים  אשר יישומם יחל כבר בשנת הלימודים הקרובה .
הוצג פתרון הענן למערכת החינוך הניקרא חוות הדעת -במסגרת התכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה21, שמוביל שר החינוך, גדעון סער, יופעל "ענן תקשורת פרטי" למתן שירותי מחשוב מתקדמים ביותר לכל בתי הספר במערכת החינוך בארץ.
שירותי "ענן" לתשתיות טכנולוגיות מאובטחות (Private cloud computing ) היא יוזמה ראשונה מסוגה במערכות חינוך בעולם ובמערכות הציבוריות של מדינת ישראל.
שירותי "ענן" יאפשרו  לבתי הספר ליהנות ממערך רחב של שירותים טכנולוגים מתקדמים בתוך כותלי בתי הספר ולאחר סיום יום הלימודים - לצוות החינוכי ולתלמידים תהיה נגישות לנתונים, לחומרי הוראה ולמידה ולמערכות התקשוב השונות מכל מקום.
כמו כן הוצג המנב"סנט - מערכת לניהול פדגוגי שיהא כלי ניהולי בידי המנהל וצוות עובדי ההוראה.
"יונת הדואר" -שהינה הרשת השיתופית לכלל עובדי ההוראה בישראל , הודגמה ע"י נציג חברת מיקרוסופט.
כל אלו בהחלט הודיעו שמערכת החינוו בכיוון הקידמה .
לקינוח , מנהלת בי"ס תל"י גילה, שהינו בין שני בתי הספר המדגימים בירושלים, שנכנסו לתוכנית התקשוב של משרד החינוך כבר השנה , הציגה את הובלת השינוי בבית סיפרה דרך מסע אישי , אותו עשתה על הרי הקלימנג'רו.
פשוט הצגה מרתקת.
המנהלים והמורים יצאו בתחושה שיש למה לצפות...וכמובן שהעשייה המרובה עוד לפניהם...

השפה האנושית

במסגרת קורס "חשיבה ולמידה" למדנו על רכישת השפה . כיצד פעוטות בני שנתיים מתחילים להרכיב משפטים תחביריים שלמים מבלי שאף אחד לימד אותם לעשות זאת. שאלה שלכאורה התשובה עליה כמעט ברורה מאליה אבל אם נחשוב כמה תמוה הדבר שרכישת שפת האם אינה מצריכה שום שיעור פרטי, והדבר קורה בצורה טבעית לחלוטין.
אם כן, ברור שקיימת תקופה קריטית בה אנו רוכשים את שפת האם. לאחר תקופה זו הקושי גדל ואף הופך לבלתי אפשרי , כאשר לוקחים ילד מעל גיל 10 ,ומטמיעים אותו בסביבה בו השפה זרה לו , הוא לא ירכוש את השפה ברמה של שפת אם בצורה מוחלטת.
מסתבר שגם בעולם החי קיימת תקופה קריטית . מתברר, שלרוב ציפורי השיר יש תקופה קריטית ללימוד השיר. אם התקופה עוברת, והציפור, מסיבות אלה ואחרות, לא למדה לשיר, היא לעולם לא תלמד לשיר כראוי...
מדהים !!!..

על הקשר בין השפה האנושית , המוח והמחשב :

פורים שמח ...

אתמול חגגנו את חג פורים, חג בו אנו נוהגים להתחפש ולשנות זהות ליום אחד , אלא שבטבע כל יום הוא פורים. במסגרת עבודת גמר  בקורס למידה ותקשוב , בחרנו בנושא של הסוואה בטבע . את עבודת הגמר אנו בונים בגוגל סייטס, שזהו כלי לבניית אתרים של גוגל . כלי ידידותי , פשוט להפעלה , עם מגבלות עיצוב שניתן להתגבר עליהן.
אנו בשלב התחלתי של בניית יחידת הלימוד , אוספים חומרים ומתכננים הפעלות מעניינות בנושא .
אם יש לכם חומרים שיכולים לעניין אותנו נישמח לשמוע על כך ...

להצצה ביחידת הלימוד שעדיין בבנייה ... https://sites.google.com/site/mlatikshuv/page/viki-and-gila-k