מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים בבית הספר?

במסגרת קורס סוגיות בחינוך בהנחייתו של פרופ' עמי וולנסקי נידרשנו להתייחס למאמר של תומס ג' סרגובני בנושא ארגון, שוק וקהילה - אסטרטגיות שינוי .

במאמרו מתייחס תומס ג' סורגובני  לשלוש  אסטרטגיות  בהם משתמשים לחולל שינויים בבית הספר.  הבחירה באיזו אסטרטגיה לפעול תלויה בתפיסתו של מי  שמוביל את השינוי  לגבי החינוך.

אסטרגיות ארגון ושוק קשורים לשינויים במבנים ובהסדרים הבית ספריים שהינם שינויים בטווח הקצר בעוד שאסטרטגיית הקהילה מלווה בשינויים עמוקים יותר הקשורים לפדגוגיה ולדרכי ההוראה והלמידה.

לטענתו בתי ספר נוטים ליציבות ושמירה על  מסורת שמגדירה נורמות . שינוי של תרבות בית ספרית דורש לנטוש את המוכר ולבנות מערך חדש של נורמות ומשמעויות. זה דורש שינוי עמוק במסגרות חשיבה האישיים והקיבוציים . שינוי מוצלח יבוא לטענתו בעקבות תפיסות שינוי שיבואו ביחד עם הדרישות התרבותיות הייחודיות לבתי הספר וכן עם הדרישות התפעוליות הייחודיות שיש לשים עליהן דגש בדרכי הוראה ולמידה חדשות.

קיימים בשטח כוחות שינוי  שונים : ישנם את אלו הבירוקרטיים המבקשים להניע מורים ליישם שינויי עפ"י התיאוריה הרציונלית הדבקה בדרכי ענישה במקרים של אי ציות. יש את אלו המנסים להניע מורים לשינוי בדרך של תגמולים בעבור ציות . יש את אלו המאמינים כי ניתן לסמוך על המורים שיפעלו באופן מוסרי ולאפשר להם לקדם ולעשות את הדברים בהתאם להשקפתם. לעומתם יש את אלו החושבים  כי מטרתם של המורים למקסם את האינטרס הפרטי שלהם ולכן ינהגו באנוכיות.

הנושא מאוד רלוונטי לימים אלו בהם מתחוללים שינויים במערכת החינוך. ניתן לראות סוגים שונים של מורים , הן אלו שנירתמים לשינוי ורואים את הצורך האמיתי בשינוי , ויש אלו שיוצאים נגד השינוי ויראו  בשינוי כמשהו שמוביל לתועלת אך ורק של משרד החינוך ולא באמת לתועלתם.

כאחת שעובדת מול המורים ומטמיעה מערכות בקרב המורים , כמובן שקל הרבה יותר לרתום את אלו המגלים פתיחות , נקודת הפתיחה שלהם שונה מאלו שמראש אינם רוצים לשתף פעולה וכאילו כופים עליהם את השינוי וכלל אינם מסכימים איתו. 

זה דומה מאוד למצב בו המורה ניכנס לכיתה וצריך להתמודד עם תלמידים השונים באופיים , שונים בהתנהגותם , שונים בהישגיהם , ועל המורה להיות חכם ונבון ולהפעיל על כל אחד בהתאם למה שנידרש דרך אחרת ע"מ למשוך אותו ולסקרן אותו בשעת הלמידה.

כך גם בקרב המורים , צריך להפעיל אסטרטגיות שונות על אנשים שונים בשביל לנסות ולרתום אותם לשינויי . יש באמת את אלו שצריך לתת להם את מרחב הפעולה ולבטוח כי יעשו את הדבר הנכון בדרך שלהם , ולעומת זאת יש את אלו שצריך להתוות להם את הדרך ואולי אפילו להפעיל עליהם לחץ ע"מ שהשינוי יתחולל ואותו מורה לא "יתקע את העגלה".  בכל מקרה בעל ההחלטה לגבי האסטרטגיה צריך להיות מנהל בית הספר המכיר את הצוות שלו  ויודע  את מי הוא יוכל לרתום בקלות לשינוי ועל מי יצטרך להפעיל  סנקציות כאלו ואחרות . וכדי שמנהל בית הספר יוכל להוביל שינוי עליו ראשית להיות מנהיג.

לקריאת המאמר

Sergiovanni, T.J.2001. Organizatin, Market and Community as Strategies for change: What Work Best for Deep Changes in Schools. In Hargreaves, A. et al. (Ed). Intenational Handbook of Educational Change. Pp. 291-315