בתאריך 14.6.2011 התקיים כנס בירושלים בנושא "מתבגרים ברשת" בשיתוף אגף לקידום נוער בעיריית ירושלים ואגף הרווחה. בכל ההרצאות דובר על המאפיינים הייחודים של רשת האינטרנט המשפיעים על הפרט בהתנהגותו. על כך שהתנהגות פנים אל פנים אינה דומה להתנהגות הנעשית בעולם המקוון ועל החשיבות הרבה והאחריות המוטלת עלינו , כהורים וכאנשי חינוך , בהכרת העולם המקוון על מנת להבין את התנהגותם של המתבגרים ברשת, ומתוך כך להקנות להם כלים , הכוונה ותמיכה.
דר' מירן בוניאל-ניסים , מרצה וחוקרת בתחום האינטרנט נתנה הרצאה מאלפת על התנהגות ילדים ונוער ברשת. מהו מושג החברות היום , ואיך רמת המקובלות נימדדת בהתאם למספר החברים בפייסבוק.. על ילדים מתחת לגיל שלוש-עשרה המזייפים את גילם ולרוב בידיעת הוריהם . ההורים הם ספקי הציוד הנידרש ומאפשרים את חופש הפעולה בתואנה שאינם מבינים בתחום המחשבים והאינטרנט. כך נוצר היפוך תפקידים בין ההורים והילדים.
לדעתי , אנחנו בטוחים שאנחנו מגוננים על ילדינו הרכים , דואגים להם , בטוחים שיודעים הכל על מה שעובר עליהם ובעצם איננו יודעים כמעט כלום מהרגע שהם יושבים מול המחשב . עלינו ללמוד את הדברים להכיר את הסביבה בה ילדינו מבלים את רוב זמנם , לדעת להצי\ב להם גבולות ברורים בקשר להעלאת תמונות לרשת , לבחון מידי פעם את המידע הנכתב על ה"קיר" של הילד שמבלי להתכוון מפרסם על נסיעה משפחתית, או על שהייה לבד בבית - מידע שיכול לקלוט את עינו של מי שמצפה למידע כזה.
בסיום היום עלתה לפאנל אמו של הנער דוד-אל הנער שתלה את עצמו בביתו לאחר מסע של הכפשות , השמצות , הקנטות ונידוי מצד חבריו והכל באמצעות הפייסבוק. היא זעקה על כך שלו היתה מודעת לאפשרות שלה לעקוב מאחורי הקלעים אחר מה שהתרחש במחשב של בנה יכלה אולי למנוע את התאבדותו ולהיחשף למצוקתו שלא היתה מודעת אליה כלל.
וזה צריך לעמוד לנגד עינינו ... אין תירוצים , אנחנו צריכים להיות שם !!!
דר' מירן בוניאל-ניסים , מרצה וחוקרת בתחום האינטרנט נתנה הרצאה מאלפת על התנהגות ילדים ונוער ברשת. מהו מושג החברות היום , ואיך רמת המקובלות נימדדת בהתאם למספר החברים בפייסבוק.. על ילדים מתחת לגיל שלוש-עשרה המזייפים את גילם ולרוב בידיעת הוריהם . ההורים הם ספקי הציוד הנידרש ומאפשרים את חופש הפעולה בתואנה שאינם מבינים בתחום המחשבים והאינטרנט. כך נוצר היפוך תפקידים בין ההורים והילדים.
לדעתי , אנחנו בטוחים שאנחנו מגוננים על ילדינו הרכים , דואגים להם , בטוחים שיודעים הכל על מה שעובר עליהם ובעצם איננו יודעים כמעט כלום מהרגע שהם יושבים מול המחשב . עלינו ללמוד את הדברים להכיר את הסביבה בה ילדינו מבלים את רוב זמנם , לדעת להצי\ב להם גבולות ברורים בקשר להעלאת תמונות לרשת , לבחון מידי פעם את המידע הנכתב על ה"קיר" של הילד שמבלי להתכוון מפרסם על נסיעה משפחתית, או על שהייה לבד בבית - מידע שיכול לקלוט את עינו של מי שמצפה למידע כזה.
בסיום היום עלתה לפאנל אמו של הנער דוד-אל הנער שתלה את עצמו בביתו לאחר מסע של הכפשות , השמצות , הקנטות ונידוי מצד חבריו והכל באמצעות הפייסבוק. היא זעקה על כך שלו היתה מודעת לאפשרות שלה לעקוב מאחורי הקלעים אחר מה שהתרחש במחשב של בנה יכלה אולי למנוע את התאבדותו ולהיחשף למצוקתו שלא היתה מודעת אליה כלל.
וזה צריך לעמוד לנגד עינינו ... אין תירוצים , אנחנו צריכים להיות שם !!!
