כנס צ'ייס 2012

השנה ,בפעם הראשונה, השתתפתי ביומיים של הרצאות מרתקות בכנס צ'ייס- לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה בחינוך.
בכנס מתקיימות הרצאות מפי גדולי החוקרים בחינוך וכן מוצגות  עבודות מחקר  שנעשו ע"י סטודנטים וחוקרים בתחום החינוך.
לאחר יומיים בהם נכחתי בהרצאות בתחומים שונים הקשורים לטכנולוגייה בחינוך היה ניתן להרגיש כמה שתחום זה פורה ומשגשג הן מבחינת העשייה בשטח והן מבחינת מחקר והערכה של פרוייקטים.
רוב ההרצאות הסתכמו במשפטים כמו : "זהו פתח למחקר הבא.." או "כדאי להמשיך ולחקור את הנושא..." דבר המצביע על התשוקה העזה הקיימת לקדם את נושא הפדגוגיה החדשנית.
נהניתי במיוחד לראות את גב' נעמי פורת, בוגרת מסלול תקשוב ולמידה ,במרכז ללימודים אקדמיים, אותו המסלול אותו אני סיימתי עכשיו, שהציגה את עבודת הגמר שלה בנושא תרומת הבלוג ללמידה .
בימים אלו אני עסוקה בהכנת עבודת הגמר בנושא  "תרומתה של הסביבה שיתופית לקידום מקצועי של מורי מורים", אני קוראת מחקרים רבים בנושא ודבר בולט במיוחד הוא  שתופעת הסביבה השיתופית למטרות קהילות ידע ושיתוף            בקרב מורים עדיין לא תפסה תאוצה. רוב הסביבות הן סביבות למידה שמלוות קורסים שונים ואין להם תהליך מתמשך .
יתכן ומדובר פה בעיניין של בשלות והתהוות.
ואני סקרנית מי יהיו אלו שיציגו בכנס הבא מתוך קבוצת הלומדים שסיימו איתי ועסוקים עכשיו בעבודת המחקר.
אשמח להציג את ממצאי עבודתי בהמשך.

רפלקציה לבלוג למידה

אחת מהמטלות שהוטלו עלי במסגרת לימודיי  היה הבלוג  .

האמת שכבר מההתחלה השתוקקתי להכיר את הכלי ולהתיידד איתו.. היה ניראה לי מן סוג של יוקרה שיש לי בלוג משלי...
אז מצאתי את עצמי יושבת ומהרהרת , מה כדאי לכתוב? צריך אולי משהו שיעניין את כולם? כי הרי זה מפורסם וכולם יכולים לקרוא.. ואז הרגשתי  קושי בלשתף במחשבות האישיות שלי, בהירהורים או בסתם דברים שחוויתי ביום לימודים..
אז אני יכולה להעיד שבתחילת הכתיבה בבלוג בהחלט היה לי קושי לבטא את מחשבותי בפומבי כשאני יודעת שהרשומות נגישות לכל , אבל מרשומה לרשומה הרגשתי יותר משוחררת , יותר פתוחה , דבר שאיפשר למילים לזרום בצורה טובה יותר. להתנסח - אין לי בד"כ בעייה, אבל כשכתבתי בבלוג , חזרתי וקראתי כל רשומה עשרות פעמים לראות שאני באמת מעבירה את מחשבותי והרהורי בצורה נכונה , שיבינו למה התכוונתי , ולא פעם תיקנתי ושינתי נסחים שוב ושוב... ואז הגיע השלב שבו מצאתי את עצמי מייחלת שמשהו יקרא  את מה שאני כותבת . מסמסטר לסמסטר הרגשתי שאני מגבשת דעה יותר מוצקה , שיש לי מה לספר לאחרים מהניסיון שלי , יש לי מסרים שאני רוצה להעביר אותם הלאה ...והרי זה הערוץ שיעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר, אז לכל מייל ששלחתי צרפתי קישור לבלוג שלי..  וכאן למעשה בא לידי ביטוי התהליך שאותו עברתי .כמהגרת דיגיטלית – הסרת המחסומים , ההשלמה עם החשיפה שלי לעולם  וההבנה של איך ומה כדאי לפרסם.
וכשכל החסמים הוסרו הבנתי עד כמה אני נהנית לנהל  לי יומן דרך, הרגשתי שאני מפנימה דברים שקשורים ללמידה תוך כדי הכתיבה, אני מעבדת אותם  ושנפרצים לי ערוצי מחשבה חדשים תוך כדי.... כמו כן  למדנו שכדאי שהרשומות יהיו קצרות, וזה הוביל אותי  לתמצת את העיקר  מהדברים.
לסיכום, הבלוג היה סגירת מעגל  לכל התהליך שעברתי במהלך הלימודים בתקשוב ולמידה, זה היה החלק היישומי  של התקשוב, של הפתיחות ושל החשיפה לעולם הגלובלי. ברור לי שאמשיך להעלות סוגיות בבלוג, אולי לא בתדירות "שניכפתה" עלינו- רשומה שבועית, אך בהחלט כשארצה להביע ולחלוק רשמים הדבר הטבעי שאעשה הוא כתיבה בבלוג.

היום היה יום הלימודים האחרון...ו"כאילו" סיימנו משהו ...אבל סיימנו משהו שפתח לנו פתח לעולם גדול,  לעולם רווי בידע , באפליקציות, בטכנולוגיה , בתקשורת והכל הולך ומתעצם מיום ליום , מרגע לרגע והדבר העיקרי שלמדתי שאם אני לא אהיה שם אז אני לא אהיה בכלל.. ומעכשיו זה תלוי רק בי.. אז תודה לכל מי שתרם לי להגיע להבנה הזו ובעיקר לדר' גילה קורץ .. והתיאבון רק ניפתח..

אלברט איינשטיין אמר: "החיים, זה כמו אופניים: אתה צריך להתקדם כל הזמן מבלי לעצור, כדי לא לאבד את שיווי המשקל."  והיום זה מקבל משמעות אמיתית...

בתי ספר בניהול עצמי / יין צ'אנג צ'נג

התייחסות למאמר: חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי:גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית/

יין צ'אנג צ'נג

אתגרים רבים ניצבים בפני החינוך עקב השינויים המהירים של המאה העשרים ואחת. אתגרים אלו מובילים רפורמות בחינוך כאשר אחת המגמות הבולטות לרפורמה היא בית ספר בניהול עצמי, המדגישה את הביזור, שיפור בתהליכים פנימיים ושמוש במשאבי למידה/הוראה ע"מ לענות על הייחודיות של כל בית ספר דבר שיאפשר למידה מתמשכת  של תלמידים, פיתוח הצוות המקצועי , ופיתוח בית הספר עצמו ובכך תגדל גם תמיכת ההורים והקהילה .

בזמן שבעולם מתרחש תהליך של גלובליזציה  והעולם הופך לכפר גלובלי , לדברי צ'אנג,  טבע האדם יהיה רב גוני , האדם יהיה טכנולוגי, כלכלי, חברתי, פוליטי ,תרבותי ולומד בכפר גלובלי של מידע.

לצורך כך יש צורך בלמידה לאורך כל החיים , על החברה ועל הפרט להיות מרובי אינטלגנציות, ולצורך כך נידרשת פרדיגמה חדשה לחינוך שתדגיש פיתוח אינטלגנציות מרובות אותה הוא מכנה פרדיגמה משולשת חדשה:גלובליזציה, לוקליזציה, והתאמה אישית. כל אלו יובילו לתמיכה בהוראה ובלמידה . ההתאמה האישית תאפשר לקדם את היזמה האישית ואת המוטיבציה של כל תלמיד כדי לפתח ביתר אפקטיביות את האינטילגנציה הכלכלית,חברתית,פוליטית ותרבותית ואת אינטליגנציות הלמידה שלו.

בעשר השנים האחרונות בתי ספר בניהול עצמי היו למגמות מובילות בעולם, והם משמשים אמצעי חשוב לקידום קבלת החלטות יעילה ושימוש יעיל במשאבים כדי לענות על הצרכים הבית ספריים השונים במערכת החינוך.

לדעתי , משרד החינוך צריך להתוות את תכני הליבה לביה"ס בצורה אחידה לכלל הזרמים בחינוך ללא יוצא מהכלל: יהודי, חרדי, ערבי . כשכולם לומדים בצורה אחידה את מקצועות הליבה . במקביל יש לאפשר מרחב לבתי הספר במקצועות הבחירה , כאשר יש לפתח מערכת אמון כוללת  בין משרד החינוך , הרשויות, בתי הספר, מנהלים , מורים , תלמידים, ולאפשר למנהל לעצב את בית הספר  לפי הרוח בה הוא מאמין  ובכך לתת מענה על ייחודיות של בתי ספר, זה יוביל לחשוב ולפתח שיטות חינוך שיובילו להתפתחותם המקצועית של המורים , יעודד מנהלים  להנהיג ולהוביל חידושים  ולשפר את הישגי החינוך של בתי הספר שלהם.