כנס צ'ייס 2012

השנה ,בפעם הראשונה, השתתפתי ביומיים של הרצאות מרתקות בכנס צ'ייס- לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה בחינוך.
בכנס מתקיימות הרצאות מפי גדולי החוקרים בחינוך וכן מוצגות  עבודות מחקר  שנעשו ע"י סטודנטים וחוקרים בתחום החינוך.
לאחר יומיים בהם נכחתי בהרצאות בתחומים שונים הקשורים לטכנולוגייה בחינוך היה ניתן להרגיש כמה שתחום זה פורה ומשגשג הן מבחינת העשייה בשטח והן מבחינת מחקר והערכה של פרוייקטים.
רוב ההרצאות הסתכמו במשפטים כמו : "זהו פתח למחקר הבא.." או "כדאי להמשיך ולחקור את הנושא..." דבר המצביע על התשוקה העזה הקיימת לקדם את נושא הפדגוגיה החדשנית.
נהניתי במיוחד לראות את גב' נעמי פורת, בוגרת מסלול תקשוב ולמידה ,במרכז ללימודים אקדמיים, אותו המסלול אותו אני סיימתי עכשיו, שהציגה את עבודת הגמר שלה בנושא תרומת הבלוג ללמידה .
בימים אלו אני עסוקה בהכנת עבודת הגמר בנושא  "תרומתה של הסביבה שיתופית לקידום מקצועי של מורי מורים", אני קוראת מחקרים רבים בנושא ודבר בולט במיוחד הוא  שתופעת הסביבה השיתופית למטרות קהילות ידע ושיתוף            בקרב מורים עדיין לא תפסה תאוצה. רוב הסביבות הן סביבות למידה שמלוות קורסים שונים ואין להם תהליך מתמשך .
יתכן ומדובר פה בעיניין של בשלות והתהוות.
ואני סקרנית מי יהיו אלו שיציגו בכנס הבא מתוך קבוצת הלומדים שסיימו איתי ועסוקים עכשיו בעבודת המחקר.
אשמח להציג את ממצאי עבודתי בהמשך.

רפלקציה לבלוג למידה

אחת מהמטלות שהוטלו עלי במסגרת לימודיי  היה הבלוג  .

האמת שכבר מההתחלה השתוקקתי להכיר את הכלי ולהתיידד איתו.. היה ניראה לי מן סוג של יוקרה שיש לי בלוג משלי...
אז מצאתי את עצמי יושבת ומהרהרת , מה כדאי לכתוב? צריך אולי משהו שיעניין את כולם? כי הרי זה מפורסם וכולם יכולים לקרוא.. ואז הרגשתי  קושי בלשתף במחשבות האישיות שלי, בהירהורים או בסתם דברים שחוויתי ביום לימודים..
אז אני יכולה להעיד שבתחילת הכתיבה בבלוג בהחלט היה לי קושי לבטא את מחשבותי בפומבי כשאני יודעת שהרשומות נגישות לכל , אבל מרשומה לרשומה הרגשתי יותר משוחררת , יותר פתוחה , דבר שאיפשר למילים לזרום בצורה טובה יותר. להתנסח - אין לי בד"כ בעייה, אבל כשכתבתי בבלוג , חזרתי וקראתי כל רשומה עשרות פעמים לראות שאני באמת מעבירה את מחשבותי והרהורי בצורה נכונה , שיבינו למה התכוונתי , ולא פעם תיקנתי ושינתי נסחים שוב ושוב... ואז הגיע השלב שבו מצאתי את עצמי מייחלת שמשהו יקרא  את מה שאני כותבת . מסמסטר לסמסטר הרגשתי שאני מגבשת דעה יותר מוצקה , שיש לי מה לספר לאחרים מהניסיון שלי , יש לי מסרים שאני רוצה להעביר אותם הלאה ...והרי זה הערוץ שיעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר, אז לכל מייל ששלחתי צרפתי קישור לבלוג שלי..  וכאן למעשה בא לידי ביטוי התהליך שאותו עברתי .כמהגרת דיגיטלית – הסרת המחסומים , ההשלמה עם החשיפה שלי לעולם  וההבנה של איך ומה כדאי לפרסם.
וכשכל החסמים הוסרו הבנתי עד כמה אני נהנית לנהל  לי יומן דרך, הרגשתי שאני מפנימה דברים שקשורים ללמידה תוך כדי הכתיבה, אני מעבדת אותם  ושנפרצים לי ערוצי מחשבה חדשים תוך כדי.... כמו כן  למדנו שכדאי שהרשומות יהיו קצרות, וזה הוביל אותי  לתמצת את העיקר  מהדברים.
לסיכום, הבלוג היה סגירת מעגל  לכל התהליך שעברתי במהלך הלימודים בתקשוב ולמידה, זה היה החלק היישומי  של התקשוב, של הפתיחות ושל החשיפה לעולם הגלובלי. ברור לי שאמשיך להעלות סוגיות בבלוג, אולי לא בתדירות "שניכפתה" עלינו- רשומה שבועית, אך בהחלט כשארצה להביע ולחלוק רשמים הדבר הטבעי שאעשה הוא כתיבה בבלוג.

היום היה יום הלימודים האחרון...ו"כאילו" סיימנו משהו ...אבל סיימנו משהו שפתח לנו פתח לעולם גדול,  לעולם רווי בידע , באפליקציות, בטכנולוגיה , בתקשורת והכל הולך ומתעצם מיום ליום , מרגע לרגע והדבר העיקרי שלמדתי שאם אני לא אהיה שם אז אני לא אהיה בכלל.. ומעכשיו זה תלוי רק בי.. אז תודה לכל מי שתרם לי להגיע להבנה הזו ובעיקר לדר' גילה קורץ .. והתיאבון רק ניפתח..

אלברט איינשטיין אמר: "החיים, זה כמו אופניים: אתה צריך להתקדם כל הזמן מבלי לעצור, כדי לא לאבד את שיווי המשקל."  והיום זה מקבל משמעות אמיתית...

בתי ספר בניהול עצמי / יין צ'אנג צ'נג

התייחסות למאמר: חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי:גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית/

יין צ'אנג צ'נג

אתגרים רבים ניצבים בפני החינוך עקב השינויים המהירים של המאה העשרים ואחת. אתגרים אלו מובילים רפורמות בחינוך כאשר אחת המגמות הבולטות לרפורמה היא בית ספר בניהול עצמי, המדגישה את הביזור, שיפור בתהליכים פנימיים ושמוש במשאבי למידה/הוראה ע"מ לענות על הייחודיות של כל בית ספר דבר שיאפשר למידה מתמשכת  של תלמידים, פיתוח הצוות המקצועי , ופיתוח בית הספר עצמו ובכך תגדל גם תמיכת ההורים והקהילה .

בזמן שבעולם מתרחש תהליך של גלובליזציה  והעולם הופך לכפר גלובלי , לדברי צ'אנג,  טבע האדם יהיה רב גוני , האדם יהיה טכנולוגי, כלכלי, חברתי, פוליטי ,תרבותי ולומד בכפר גלובלי של מידע.

לצורך כך יש צורך בלמידה לאורך כל החיים , על החברה ועל הפרט להיות מרובי אינטלגנציות, ולצורך כך נידרשת פרדיגמה חדשה לחינוך שתדגיש פיתוח אינטלגנציות מרובות אותה הוא מכנה פרדיגמה משולשת חדשה:גלובליזציה, לוקליזציה, והתאמה אישית. כל אלו יובילו לתמיכה בהוראה ובלמידה . ההתאמה האישית תאפשר לקדם את היזמה האישית ואת המוטיבציה של כל תלמיד כדי לפתח ביתר אפקטיביות את האינטילגנציה הכלכלית,חברתית,פוליטית ותרבותית ואת אינטליגנציות הלמידה שלו.

בעשר השנים האחרונות בתי ספר בניהול עצמי היו למגמות מובילות בעולם, והם משמשים אמצעי חשוב לקידום קבלת החלטות יעילה ושימוש יעיל במשאבים כדי לענות על הצרכים הבית ספריים השונים במערכת החינוך.

לדעתי , משרד החינוך צריך להתוות את תכני הליבה לביה"ס בצורה אחידה לכלל הזרמים בחינוך ללא יוצא מהכלל: יהודי, חרדי, ערבי . כשכולם לומדים בצורה אחידה את מקצועות הליבה . במקביל יש לאפשר מרחב לבתי הספר במקצועות הבחירה , כאשר יש לפתח מערכת אמון כוללת  בין משרד החינוך , הרשויות, בתי הספר, מנהלים , מורים , תלמידים, ולאפשר למנהל לעצב את בית הספר  לפי הרוח בה הוא מאמין  ובכך לתת מענה על ייחודיות של בתי ספר, זה יוביל לחשוב ולפתח שיטות חינוך שיובילו להתפתחותם המקצועית של המורים , יעודד מנהלים  להנהיג ולהוביל חידושים  ולשפר את הישגי החינוך של בתי הספר שלהם.

מה בין חינוך ומציאות

אני חוזרת עכשיו משיעור של פרופ' עמי וולנסקי בנושא הגל השלישי בחינוך בישראל ותוהה על העובדות שהציג לנו :
ישראל ביסודה הינה חברה יזמית . ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם ביזמות הייטק. ישראל ממוקמת במקום השני בעולם בהשקעות קרנות הון בסיכון.. בכל שנה יוצא מקרבנו זוכה פרס נובל , ועוד עובדות המעמידות את ישראל במקום מכובד במפה העולמית.
ומעבר,  נישמעים הקולות המקוננים על מצב החינוך הגרוע, על ההישגים הנמוכים של התלמידים במיצ"ב, על מקומנו העגום במבחנים הבינלאומיים , על הרמה הלא מעודדת של המורים. ואני שואלת:  איך זה מסתדר ביחד?
הרי אלו המביאים את התהילה לארצם הם בוגרי מערכת החינוך שלה , ואנחנו מנסים להבין איך פועלת מערכת החינוך בפינלנד, ובסינגפור ושולחים מומחים לחקור את הנושא , ומנגד , אצלנו נישבר שיא  בכל שנה בהתנדבות ליחידות קרביות , ובהתנדבות לשנת שרות לפני הצבא , שהרי זה מצביע על רמת החינוך לערכים , ואותם אלו המתנדבים ליחידות הקרביות ולשנת השרות הם בוגרי מערכת החינוך ..
אז מה זה אומר? שאנחנו אוהבים לקטר?
ובכל זאת, אנחנו בהחלט מייחלים למערכת חינוך שתעודד את היצירתיות, את חופש המחשבה , את ההתייחסות לפרט, את החשיבה הביקורתית, שתשקיע בקידום המקצועי של המורים ובמעמד המורה .
ומה שנותר זה להתענג על המחשבה אילו מקומות עולמיים ניכבוש אז ,כשמערכת החינוך שלנו תעבור את השינוי המיוחל..

לאן מוביל המחר?

נשיא המדינה שמעון פרס לקראת ועידת הנשיא 2012 אומר :" בשעה כזו, כאשר העולם גועש
וההווה מעורפל, עלינו לנווט את דרכנו על פי מצפן אחד חד ובהיר: חזון ערכי אודות מחר טוב
יותר אליו ראוי מוסרי שנצעד, כבני אנוש, כיהודים, כישראלים".

 

עברנו שנה של טלטלות ושינויים שעירערו את העוגנים המרכזיים עליהם נשען הסדר העולמי
המוכר לנו. העולם רוחש וגועש וקשה לחזות מתי תפוג הסערה ואיך יראה העולם שאחרי..
איך יראה העולם הערבי? לאן יובילו המחאות החברתיות בעולם ובארץ ?
לאן פונה הטכנולוגיה וכיצד תשפיע על חיינו ? האם צפוי לנו עתיד טוב יותר?
אם מגמות השינוי הגלובליות יובילו אותנו לעולם אחר?
השנה החדשה אם כן   טומנת הרבה סימני שאלה , אנו עדים   לשינויים מהותיים בעולם ,
כיצד מגמות של שותפות גלובליות הובילו למהפיכות , להפלת שלטון , שעמל של שנים
רבות לא יכל להן, ולהכרה בכוח של ההמון. ההמון הציף את  את מושגי החופש, השינוי
והצדק החברתי  .  לפתע אנו רואים כיצד המגמות הטכנולוגיות הגלובליות משפיעות על
המציאות . אנשים לא רוצים עוד גבולות שיחצצו בינם ובין העולם , רוצים שיח חופשי ,
רוצים פתיחות , רוצים להשמיע את קולם , רוצים להיות שווים .
ומי אנחנו למעשה מאחורי צג המחשב?  אנשים אנונימיים שיכולים להביע את דעתנו
בצורה חופשית ,  ללא גבול שחוצץ בינינו, ללא מגבלה של מרחק ,  מקום וזמן  ,
ללא מחוייבות לחשוף את זהותנו ,   פשוט    אנשים שווים ובעיקר חופשיים.
                                                                                                

המשחק הלימודי כמשפר מוטיבציה ללמידה

במסגרת פרוייקט סיום לקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים"  נידרשנו לבנות משחק לימודי וליישמו על קבוצת ניסוי.
חברתי ואני בנינו משחק הבא לסכם  את נושא "חג החנוכה".  המשחק ניבנה באמצעות מחולל באתר  zondle
את המשחק ניתן לשלב באתר הכיתה .ולצורך כך פתחנו בגוגל סייטס אתר כיתתי ושילבנו בו את המשחק.
קישרנו שאלון לתלמיד שעליו למלא בסוף הפעילות ע"מ לבחון את דעתו של התלמיד לגבי שילוב משחקים ללמידה.
את השאלון יצרנו ב- google docs
כמובן שקיבלנו את התשובות בצורה מרוכזת בטבלה  וכך יצאנו לדרך...(שמתם לב בכמה כלים השתמשנו?)

לבניית המשחק ב- ZONDLE יצרנו שאלות , לכל שאלה נתנו מספר תשובות, ועלינו היה לסמן את התשובה הנכונה.
בקלות רבה יצרנו משחק המיועד לתרגול כאשר כל שאלה שלא נענית נכון , חוזרת ומופיעה בצורה אקראית בהמשך , וכך הילד משנן חומר שנילמד בצורה חוייתית.

בניסוי שעשינו נתנו לעשרה ילדים לשחק במשחק וראינו את ההתפעלות הרבה , את המוטיבציה בקרב הילדים, ותחושת ההצלחה . כל אלו חיזקו את דעתנו כי יש לשלב יותר ויותר משחקים לצורך למידה. כמובן שמורה המשלב משחק בהוראה  צריך לבחון ולהתאים את דרגת הקושי לרמת הקבוצה לה הוא מייעד את המשחק. וכן לבחון את המטרות הלימודיות אותן הוא רוצה להשיג  באמצעות המשחק. כמו כן על המורה להפעיל שיקול דעת באיזה שלב להפעיל את המשחק: תחילת שעור , סוף שעור וכו'. מומלץ למורה , אם יצר את המשחק בעזרת מחולל , לנסות אותו על קבוצת ילדים קטנה כדי לראות שאכן כל התנאים מתקיימים . אם כל אלו פועלים נכון הרי שיש לנו למידה חווייתית, הכוללת שיתופי פעולה בין המורה לתלמידים ובין התלמידים בינם לבין עצמם, שמעבר למטרות הלימודיות המוצהרות מקבלת ערך מוסף אם בהקניית מיומנות לשימוש בכללים, ובשיפור היכולת המוטורית , ובמטרות נוספות המושגות כדרך אגב... אז למה לא ????!!!!

על ה- QR ברקוד והשימושים בחינוך

QR הינו קיצור הנגזר מהשם המלא Quick Response = תגובה מהירה   והוא מעין ברקוד דו-מימדי, שבו מקודד מידע טקסטואלי בצורה גראפית-ויזואלית.משמעותו היא כי הברקודים מאפשרים גישה מהירה ומהווים למעשה קיצור דרך עבור המשתמש כדי להגיע לתכנים אותם אוצר הברקוד.
סריקת הברקודים נעשית ע”י סמארטפונים, חלקם מכילים את האפליקציה ובחלקם (באייפון, לדוגמא) יש להוריד אפליקציה ייעודית של סורק QR. השימוש ב-QR Codes הוא פשוט מאוד ואינטואיטיבי, כל מה שנדרש על המשתמש לעשות הוא לכוון את המצלמה של מכשיר הסמארטפון שברשותו לעבר הקוד וכעבור שנייה או שתיים יסרק ה-QR ויציג בפני המשתמש את התוכן.
השימוש ב-QR נפוץ בזכות היכולת המהירה להשגת מידע, והקיבולת הגדולה יחסית של נתונים שהוא יכול להכיל.
נחשפתי לנושא  במסגרת קורס "שילוב משחקים מתוקשבים בלמידה" . המרצה פרופ' מיקי רונן חשפה בפנינו את  ה-QR והשימושים שניתן לעשות בכלי זה להפעלת תלמידים בכיתה . כמו משחק של כתב סתרים, מצא את המטמון וכו'.
קיימים היום אתרים בהם כל אחד יכול ליצר את הברקוד ולשייכו לקישור הרצוי לו וכן אתרים מהם ניתן "להוריד" את אפליקציית "קורא הברקוד" לסמארטפון  . דוגמא לאתר http://goqr.me/  נסו והתלהבו...

בהתלהבותי  הרבה הגעתי הביתה והצגתי את הנושא בפני ילדי  והרעיון שלהם לשימוש ב-QR היה הכנת שליפים למבחנים.
אז אני בהחלט מאושרת  שאני לא מורה , ואני לא צריכה להתמודד   עם התחכומים החדשים שהמורים צריכים להתמודד עימם...

כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן

בימים אלו חוגגים את חג האור חג החנוכה . חג בו אנו שרים "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן " וזה מחבר אותי לעבודת הסמינריון אותה אני עושה ביחד עם חברתי על נושא של שיתופיות . ותוך כדי קריאת המאמרים על נושא השיתופיות אני נתקלת בסוגיות העוסקות במקום האינדווידואל , האם עלינו לאבד לעיתים את הייחודיות שלנו ולהסכים לדעת הרוב, כי הרי בעבודה שיתופית או יותר מדוייק בעבודת צוות , לעיתים עלינו להתפשר ע"מ להצליח במשימה או בחתירה למען מטרה משותפת . אבל אני חושבת שדווקא אם נביא כל אחד הייחודיות של עצמו ונדע להבחין כל אחד בייחודיות של זה הנימצא ממולו התוצר יהיה מוצלח יותר , יצירתי יותר , תקשורת והקשבה הם סוד ההצלחה ...בלי אגו, בלי מנצח ומנוצח , אלא מתוך הנחה שכולנו שווים , ולכל אחד שלהבת מיוחדת משלו התורמת לאור הגדול...

                             
  צריך שכל אדם יידע ויבין,
שבתוך תוכו דולק נר,
ואין נרו שלו כנר חברו
ואין איש שאין לו נר.
וצריך שכל איש יידע ויבין
שעליו לעמול ולגלות
את אור הנר ברבים
ולהדליקו לאבוקה גדולה
ולהאיר לעולם כולו" (ראי"ה זצ"ל)

האם המנהל הוא מורה פלוס?

נדהמתי לגלות כי מנהל בית ספר במדינת ישראל נכלל בהגדרה של עובד הוראה בניגוד להרבה מדינות במערב שלמנהל ביה"ס קיימת הגדרה נפרדת בחוק.  הסמכויות והאחריות המוטלות על מנהל בית ספר הן גדולות מאוד , ולמרות זאת אין לו כל מעמד משפטי . כיום מעוגנות סמכויותיו של מנהל בית-ספר בחוזרי מנכ"ל , אך בועדת החינוך הועלתה הטענה כי חוזרי מנכ"ל משתנים בהתאם לשר  שמכהן באותה עת , ואיתם גם הסמכויות והאחריות המוטלת על כתיפהם של מנהלי בתי הספר.
כמו כן מנהל בית ספר ,המוגדר כעובד הוראה ,מחוייב לשמש גם כמורה בנוסף לכל המטלות הפדגוגיות שאיתם אמור להתמודד מידי יום , דבר המקשה מאוד על המנהלים . אמנם רפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" מחזקות את מעמדו אל המנהל , אך המחוייבות שלו ,לשעות הוראה פרונטליות ,עדיין בעינה.

האמת היא שאני מעט חוששת מביטול מוחלט  של שעות הוראה למנהל בכיתה . יתכן וצריך לצמצם את כמות השעות , אך לא לבטלן לחלוטין. מנהל, שבא במגע עם התלמידים כמורה , מכיר כל אחד ואחת מזויות שונות , כמו כן אינו מנותק מהחוייה של ההוראה , בפרט בימים אלו בהם ההוראה עוברת טלטלה ושינוי , ודרכי ההוראה משתנים , המנהל צריך לחוות את השינוי גם מכיוון המורה , ע"מ שיוכל להבין טוב יותר את מקומו של הצוות אותו הוא מוביל , וכן לחוות עם התלמידים את השינוי.

והבשורה הטובה היא כי בימים אלו עומלת ועדת החינוך של הכנסת לעגן את מעמד מנהל ביה"ס בחקיקה . אני בהחלט מצפה לקרוא  את תוכנו המלא של החוק. 
ובינתיים נכניס מעט הומור עם הסטנדאפיסט שחר חסון על בית הספר והעומד בראשו...

על תהליכי סטנדרטיזציה והמחיר שהם גבו/פרופ' עמי וולנסקי

במאמרו סוקר פרופ' וולנסקי  את המחלוקות המתמשכות בנושא הסטנדרטים , ומדגיש את המחיר הפדגוגי של מיסוד הסטנדרטים. המאמר בוחן ומציג את הסיבות שהובילו לאימוץ הסטנדרטים במערכת החינוך במספר מדינות בעולם ועל הכוחות השונים שנתנו את ההשראה לקביעת מדיניות הסטנדרטים למשל: הישגים נמוכים בהשוואה למדינות אחרות  ממוסדות סטנדרטים , ניהול נוקשה, ומסורת חזקה של סטנדרטים במדינות מזרח אסיה  אשר הובילו בתוצאות המבחנים הבינלאומיים.
 

לאורך ההסיטוריה אנו עדים למתחים בין שתי הסוגיות: הטמעת סטנדרטים או פיתוח חשיבה. תומכי גישת הסטנדרטים טוענים כי הסטנדרטים יוצרים מחוייבות להבאת כל התלמידים להישגים הנידרשים . כמו כן הדבר יוביל לשקיפות ולתוצאות  עבודת בית הספר  כמערכת חינוך ולמידה.

כמו כן הסטנדרטיזציה התבצעה על מנת לאפשר השוואה בין מוסדית ולאורך זמן באמצעות אחידות בהצגת ידע, מיומנויות ועמדות בכל מוסדות החינוך. בהמשך דן המאמר במחלוקת שהתעוררה בעקבות כך, ומשווה בין מספר מדינות, תוך הדגשת המחיר הפדגוגי שמשלמת המערכת כתוצאה מהשימוש בסטנדרטים, כגון, העברת הסמכות מהמורים לממשלה, תיחום והגבלת יוזמה אישית ויצירתיות של מורים ובעיקר, רמת ההישגים הירודה של התלמידים, וכל זאת למרות הסטנדרטיזציה.

לדעתי, לא ניתן להתנתק מאף אחת מהגישות . אלא יש לשלב ביניהן ולתעל כל אחת מהגישות לכיוון הנכון .

יש חשיבות לקביעת סטנדרטים ולכלי הערכה במערכת החינוך. סטנדרטים צריכים להיות מופעלים כהנחיות כלליות לעבודה ולא להיות מפורטים ומגבילים ובכך לדכא את היצירתיות המקצועית , אלא צריכים לאפשר למורה לממש את יכולותיו המקצועיות . ניתן להגדיר מטרות ויעדים אך השאלה היא באלו כלים ניתן ליישם רעיונות אלו, כיצד ניתן להעריך את התלמיד כך שההערכה תתמוך בשיפור הישגיו. כיצד ניתן לתעל את תוצאות המבחנים  כך שהניגזרת מהם תוביל לשיפור ההוראה והלמידה.

"פלגיאט" - בעידן האינטרנט

פרוש המושג פלגיאט  (פְּלַגְיָאט בלועזית) - הוא גניבה ספרותית. כלומר שימוש במילים או ברעיונות של אחרים והצגתם כשלך.
שורשיו של המונח פלגיאט טמונים במילה הלטינית Plagiarius, אשר משמעותה חוטף. מילה זו שימשה עד לשלהי המאה ה-17 לתיאור מעשי חטיפה של ילדים ועבדים לצד ציון מעשי  של גניבה ספרותית.  לדעת ההיסטוריונים, השוואת פעולת הגניבה הספרותית לגניבת העבד/הילד מלמדת על החשיבות הרבה שיוחסה ליצירה האומנותית וממחישה את תפיסת חומרת המעשה. (מתוך ויקיפדיה)


אנו רואים  כי המודעות לנושא היתה קיימת עוד בימי הביניים בהם יוצרי שירים היו שומרים על זכויות היוצרים שלהם .
היום, בעידן האינטרנט הנושא מקבל משנה תוקף. רבים , בתמימות , משתמשים במקורות  תוכן  אך לא מציינים זאת . למעשה , כל צורה של הבעת רעיון מקנה לבעליה זכויות יוצרים על היצירה שהוא יצר ונחשבת לקניין הרוחני שלו, והיא מוגנת על ידי חוק זכויות יוצרים,
תחת גניבה ספרותית נחשבים המקרים הבאים:

• הצגת חומר של אדם אחר תחת שמך.
• העתקת טקסטים או רעיונות ללא ציון המקור.
• העדר סימון של ציטוט על ידי מרכאות.
• מסירת מידע שגוי אודות מקור הציטוט.
• שינוי מילים תוך כדי העתקת מבנה משפט, מבלי לציין את מקור הטקסט.
• העתקת טקסטים ורעיונות כה רבים, שבסופו של דבר רוב העבודה שלך מורכבת מהם (בין אם צויין מקור החומר או בין או לאו).

את מרבית התביעות בנושא של גניבה ספרותית אפשר למנוע ע"י ציון מקור התוכן.
למערכת החינוך, בעידן של הצפת מידע , יש תפקיד חשוב בהדרכת הילדים בנושא של גניבה ספרותית. הילדים אינם ניגשים עוד לספרי האנציקלופציה אלא עושים את עבודותיהם מתוך הרשת ועליהם לדעת את כללי האתיקה ברשת.

חוסר ידיעה לא יכול לשמש כאישור לגניבת דעת ספרותית .

כאנשי חינוך עלינו לחדד בפני הילדים כללים אלו כל הזמן ע"מ שישתרשו

ויהפכו להם כחלק טריוויאלי בכתיבת עבודותיהם.

ישנם אתרים ברשת המנחים כיצד יש לתכנן ולערוך את הכתיבה תוך שמירה על נושא זכויות היוצרים.

למעבר לאתר גניבה ספרותית  בו ניתן לקבל הנחיות על כללי כתיבה וציטוט . 

אינטרנט בטוח יותר לילדים

קואליצה הכוללת את גוגל, פייסבוק ואפל חברו במסגרת יוזמה של החברות האירופית ליצור סטנדרטים וכלים משותפים שיאפשרו להגן על הילדים באינטרנט ולדווח על תכנים לא הולמים ואלימות ברשת. יצירת סטנדרטים מקובלים יעודד את המשתמשים לסווג את התכנים לפי גילאים. הפתרונות שתציג הקואליציה אמורים להיות "הגיוניים, פרגמטיים, אפקטיביים וניתנים לישום עבור בעיות אמיתיות" וידידותיים לשימוש גם עבור ילדים. (מתוך כלכליסט 2.12.2011)
נילי קרוס, סגנית נשיא הנציבות האירופאית וראש הועדה לחקיקה דיגיטלית , היא יוזמת הרעיון ובשנה הקרובה הקואליציה תעבוד ביחד לפיתוח כלים וסטנדרטים והיא תפרסם את מסקנותיה בדצמבר 2012.
קרוס טוענת כי "בהתחשב באופי המתפתח במהירות של התעשייה, אתם יכולים לספק את הפתרון האפקטיבי ביותר להגן על ילדים באינטרנט", היא הוסיפה. "האינטרנט יכול להיות מקום נהדר לילדים – אם זה לשיעורי בית, שיחה או חברים או רכילות, זה מקום שילדים צריכים לחקור, לתקשר, להנות ולהביע את עצמם. אבל אסור לנו להיות תמימים. יש סכנות באינטרנט עבור ילדים, מהתנהגות אלימה ועד לפשע הנורא של פדופיליה". להאזנה לדבריה של נילי קרוס
אין ספק כי קיימת בעייה בחשיפת ילדים צעירים לאינטרנט ללא הכוונה  או ליווי  מצד מבוגר .  יש ליצור שינוי תודעתי שיביא לשינוי.  על ההורים להיות מודעים לסכנות שברשת על מנת שיוכלו לכוון ולהדריך את ילדיהם מימה להיזהר וכמובן לדבר ולשתף בדברים שאינם ניראים נאותים . כמו כן על ההורים לדאוג שהמחשב בו גולשים ילדיהם יהיה במקום בו יוכלו לעבור כדרך אגב ולראות היכן הילד גולש ולא במקום בו הילד מתבודד מול המסך. היום ישנם אתרים רבים בהם ניתן לקבל הכוונה וייעוץ להורים כיצד ניתן לחנך לגלישה בטוחה ברשת.
כי שימוש  נבון ונאות באינטרנט  בראש ובראשונה זה חינוך !!!

עשרת הדיברות לגלישה בטוחה ברשת !

מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים בבית הספר?

במסגרת קורס סוגיות בחינוך בהנחייתו של פרופ' עמי וולנסקי נידרשנו להתייחס למאמר של תומס ג' סרגובני בנושא ארגון, שוק וקהילה - אסטרטגיות שינוי .

במאמרו מתייחס תומס ג' סורגובני  לשלוש  אסטרטגיות  בהם משתמשים לחולל שינויים בבית הספר.  הבחירה באיזו אסטרטגיה לפעול תלויה בתפיסתו של מי  שמוביל את השינוי  לגבי החינוך.

אסטרגיות ארגון ושוק קשורים לשינויים במבנים ובהסדרים הבית ספריים שהינם שינויים בטווח הקצר בעוד שאסטרטגיית הקהילה מלווה בשינויים עמוקים יותר הקשורים לפדגוגיה ולדרכי ההוראה והלמידה.

לטענתו בתי ספר נוטים ליציבות ושמירה על  מסורת שמגדירה נורמות . שינוי של תרבות בית ספרית דורש לנטוש את המוכר ולבנות מערך חדש של נורמות ומשמעויות. זה דורש שינוי עמוק במסגרות חשיבה האישיים והקיבוציים . שינוי מוצלח יבוא לטענתו בעקבות תפיסות שינוי שיבואו ביחד עם הדרישות התרבותיות הייחודיות לבתי הספר וכן עם הדרישות התפעוליות הייחודיות שיש לשים עליהן דגש בדרכי הוראה ולמידה חדשות.

קיימים בשטח כוחות שינוי  שונים : ישנם את אלו הבירוקרטיים המבקשים להניע מורים ליישם שינויי עפ"י התיאוריה הרציונלית הדבקה בדרכי ענישה במקרים של אי ציות. יש את אלו המנסים להניע מורים לשינוי בדרך של תגמולים בעבור ציות . יש את אלו המאמינים כי ניתן לסמוך על המורים שיפעלו באופן מוסרי ולאפשר להם לקדם ולעשות את הדברים בהתאם להשקפתם. לעומתם יש את אלו החושבים  כי מטרתם של המורים למקסם את האינטרס הפרטי שלהם ולכן ינהגו באנוכיות.

הנושא מאוד רלוונטי לימים אלו בהם מתחוללים שינויים במערכת החינוך. ניתן לראות סוגים שונים של מורים , הן אלו שנירתמים לשינוי ורואים את הצורך האמיתי בשינוי , ויש אלו שיוצאים נגד השינוי ויראו  בשינוי כמשהו שמוביל לתועלת אך ורק של משרד החינוך ולא באמת לתועלתם.

כאחת שעובדת מול המורים ומטמיעה מערכות בקרב המורים , כמובן שקל הרבה יותר לרתום את אלו המגלים פתיחות , נקודת הפתיחה שלהם שונה מאלו שמראש אינם רוצים לשתף פעולה וכאילו כופים עליהם את השינוי וכלל אינם מסכימים איתו. 

זה דומה מאוד למצב בו המורה ניכנס לכיתה וצריך להתמודד עם תלמידים השונים באופיים , שונים בהתנהגותם , שונים בהישגיהם , ועל המורה להיות חכם ונבון ולהפעיל על כל אחד בהתאם למה שנידרש דרך אחרת ע"מ למשוך אותו ולסקרן אותו בשעת הלמידה.

כך גם בקרב המורים , צריך להפעיל אסטרטגיות שונות על אנשים שונים בשביל לנסות ולרתום אותם לשינויי . יש באמת את אלו שצריך לתת להם את מרחב הפעולה ולבטוח כי יעשו את הדבר הנכון בדרך שלהם , ולעומת זאת יש את אלו שצריך להתוות להם את הדרך ואולי אפילו להפעיל עליהם לחץ ע"מ שהשינוי יתחולל ואותו מורה לא "יתקע את העגלה".  בכל מקרה בעל ההחלטה לגבי האסטרטגיה צריך להיות מנהל בית הספר המכיר את הצוות שלו  ויודע  את מי הוא יוכל לרתום בקלות לשינוי ועל מי יצטרך להפעיל  סנקציות כאלו ואחרות . וכדי שמנהל בית הספר יוכל להוביל שינוי עליו ראשית להיות מנהיג.

לקריאת המאמר

Sergiovanni, T.J.2001. Organizatin, Market and Community as Strategies for change: What Work Best for Deep Changes in Schools. In Hargreaves, A. et al. (Ed). Intenational Handbook of Educational Change. Pp. 291-315

"צריך לוותר על בחינות הבגרות"

כך טוענת פרופ' תמר אריאב בכתבה המפורסמת בכלכליסט . נשיאת מכללת בית ברל ויו"ר פורום המכללות לחינוך יוצאת נגד יעדי משרד החינוך ואומרת שהתיקון יבוא מביטול בחינות הבגרות.
לטענתה, בעקבות המירוץ אחר הישגים בבחינות הבגרות והבחינות הבינלאומיות כל הלימודים מכוונים להכנה לבחינות ולא לפיתוח מיומנויות חשיבה . ילדים צריכים ללמוד לחשוב , לעבוד בצוותים , ללמוד לעשות עבודות גמר ,וכך  מקום בית הספר ומקומו של המורה יהיו יותר משמעותיים.
כמו כן היא יוצאת נגד מערכת החינוך בטענה להיעדר השמה מתאימה למורים , מערכת החינוך מאבדת מורים טובים ופוגעת בכך במקצועיות מאחר וגם כך קיים חוסר במורים , ומורים שהוכשרו בהתמחויות מסויימות כלל לא עוסקים בתחום המקצועי אלא סותמים חורים היכן ובמה שצריך. וכשיגיע משוב ירוד על אותו מורה תופנה אצבע מאשימה כלפי המכללה בה הוא הוכשר.

אני כל כך מתחברת לדבריה של פרופ' אריאב  כי בימים אלו אני חווה את כאב הבחינות בביתי. ביתי הבכורה שהשתחררה לפני מספר חודשים מהצבא, לומדת למבחן הפסיכומטרי.  וכשאני שומעת את הקול המונוטוני ברקע קורא רשימה אינסופית של מילים בעברית או באנגלית וביתי כמו תוכי מדקלמת אחריו , פשוט בא לי לבכות. האם זה מה שיקבע את עתידה? ואיפה יבואו לידי ביטוי כל הכישורים שלה, המוטיבציה שלה , הנכונות שלה להשקיע בתחום מסויים שאותו היא רוצה ללמוד אבל ספק  אם תשיג את כמות הנקודות המתאימה כדי להתקבל לאותה מגמה ... ואני מתוסכלת... מתוסכלת מהמערכת שדואגת לרווחת כל המכונים שמלמדים לקראת המבחנים הללו וגורפים את המענק של אותם חיילים משוחררים , מתוסכלת לראות את ביתי שעות כמו תוכי מול המחשב ... מתוסכלת מלחשוב שזה יקבע את עתידה... ורוצה להקים צעקה נגד הדרך , נגד דיכוי היצירתיות של הפרחים הללו , שהופכים אותם לרובוטים , והאם יש פלא שכמות הלומדים באוניברסיטאות הולכת וקטנה משנה לשנה ?
אני רוצה לקוות שבעוד כמה שנים כשביתי הצעירה תגיע לשלב הזה אוכל לספר לכם על השינוי שחל בתפיסה , בגישה , ובהתייחסות לכל אחד תוך העצמת היכולות  האישיות ופיתוח הפוטנציאל האישי .

כיצד ניתן להפיג שעמום וחוסר עיניין בלמידה?

במסגרת קורס סוגיות במדיניות החינוך עם פרופ' עמי וולנסקי היה עלינו להתייחס למאמר :

Schools of tomorrow, schools of today –What happened to progressive education? מאת Semel Susan

במאמר מתואר בית ספר הממוקם באחת משכונות היוקרה בניו-יורק בו הילדים זוכים לחוויית חינוך אחרת מהחינוך המסורתי.

ביה"ס המתואר במאמר משקף את הלהט הרעיוני שהיה נפוץ במאה ה-19 המעמיד את הילד במרכז. לפי תפיסה זו, התפתחותו הטבעית של הילד, צרכיו, נטיותיו ורגשותיו הם אלה שצריכים לכוון את המחנך בעבודתו עם הילד. כמו כן מתחולל שינוי בתפקיד המורה . המורה הוא תומך, יוזם מעודד מכוון את התלמיד לקראת היותו לומד כשהנושא המרכזי הוא לכבוש את ליבו של הילד ולהפוך אותו לשותף , כל זאת מתוך אמונה כי מרכיב הסקרנות של הילד ימשוך אותו ללמידה. היה ברור כי יש להפעיל את מירב החושים אצל הילד בתהליך הלמידה. הילד היה במרכז ההווייה הבית ספרית. כשההישגים הלימודיים לא עמדו לנגד עיניהם של המחנכים.

מייסדת ומנהלת בית הספר , קרולין פרט , האמינה שילדים לומדים דרך משחק . דרך המשחק לומדים הילדים איך לנהל מו"מ עם העולם שבו הם חיים, לומדים להתמודד עם מצבים שונים בחיים , ולומדים לחיות ביחד . כחלק מהפדגוגיה שלה, הדגישה פרט את השימוש בקוביות עץ שנמצאות בכל מקום, וטענה כי זה עוזר לילדים "להבין וליצור את ההגיון של העולם סביבם"..

וכך מעידים הילדים כנישאלו מה הם זוכרים מבית הספר:

"היינו בטוחים שאנחנו הקובעים. זה היה החומר המשכר שהניע אותנו לחקור ולקרוא כמו גם לצבוע ולעבוד בחימר". בוגרים אחרים אומרים: "כשלמדנו על הויקינגים הפכנו לויקינגים. התלבשנו כמוהם בנינו אוניות שלהם בכיתה. כשלמדנו על הקמת המדינה הרגשנו כמו חלוצים. "

אני מאמינה בדרך של למידה מתוך התנסות ושצריך לתת ביטוי לשונות בין הילדים ולאפשר לכל ילד להתפתח ולהתקדם בקצב שלו , לתת מקום לסקרנות, ליצירתיות ולתת ביטוי למקורות התרבותיים של כל ילד וילד.

לעומת זאת צרם לי לקרוא על התנהגותה של המנהלת כלפי צוות המורים , זו המחנכת לדמוקרטיה, נוהגת בכוחניות כלפי המורים בביה"ס , לא מאפשרת להם חופש פעולה , נוזפת בהם בפני הילדים כשמשהו לא לרוחה . מגלה חוסר סבלנות וסובלנות כלפי המורים , מה שמנוגד לחלוטין לדרכיה הפדגוגיות אותן היא מנסה להנחיל לצוות שלה.

המנהל צריך להוות דוגמא אישית לכל הסביבה. לנהוג בכבוד כלפי המורים והתלמידים, לתת אמון וחופש פעולה ויצירתיות לצוות אותו הוא מוביל, ובמקביל להתוות את הדרך ל"אני מאמין" שלו לדרכו הפדגוגית ללא כפייתיות, לנהוג בסובלנות , מתוך שיתוף פעולה ואמונה בדרך . אמנם ראינו בהמשך כי התפיסה הפדגוגית אכן הושרשה, החזון ודרכה של קרולין המשיכו גם לאחר עזיבתה. ואחריה רואים את ג'ין מרי ,מנהלת עדינה , הנוהגת בכבוד כלפי הצוות , זוכה לשיתוף פעולה מלא הן מהמורים והן מההורים . הנותנת מרחב פעולה ועצמאות למורה עם אפשרות שיפוט עצמי , ובכך זכתה לנאמנות מצד ההורים והמורים. דרכה של ג'ין מרי לדעתי יכולה להוות מודל למחנכת בעלת כושר מנהיגות היודעת לרתום את הסביבה לרעיונותיה מבלי לכפותם.

לקריאת מסמך התייחסות במלואו לחץ כאן

מי אמר שתואר שני בתקשוב הוא לא משחק ילדים?

בוקר ראשון של סמסטר אחרון .  ניפגשים עם כל החברים , עם המרצים שנירגשים לקראת הסטודנטים החדשים ואני לא יודעת באמת מי יותר נירגש- המרצים או הסטודנטים?
שעור ראשון הוא - על שילוב משחקים לצורך למידה . המרצה פרופ' מיקי רונן מציגה בפנינו את סיליבוס הקורס ואנו מבינים שיהיו לנו הרבה משחקים בסימסטר זה . נדע לבחון משחקים ולהחליט האם נכון ומתאים לשלבם במסגרת לימודית , כמו כן ניבנה בעצמנו משחקים לימודיים בעזרת מחוללים ,  וכל זאת בכדי להגביר מוטיבציה ויעילות בלמידה.
אני בהחלט סקרנית לבחון , להכיר ובמיוחד לפתח משחקים לימודיים ולבחון את השפעתם בקרב התלמידים.

הזינוק לסוף המירוץ..

לקחתי לי חופשה קצרה , אבל זה כבר בוער בי לחזור ולכתוב , לשתף , לחלוק את החויות ... אז מחר מתחילים סמסטר אחרון , ההתרגשות גואה ומתחילים להריח את הסוף... סוף שהוא אולי התחלה לכל אחד ואחת מאיתנו , כל אחד מוצא עצמו היום מבוקש ומחוזר , כשהבחירה לפתע היא בידינו...
מרגישה שאני בדרך הנכונה , שקיבלתי החלטות נכונות בקשר ללימודים ולהתמחות בה בחרתי... הכל בוער ... מרגישה כאילו רוצים להדביק את הפער שנוצר ...
קיימת מעט אנדרלמוסיה בשטח , הצפה של דברים , המורים בבתי הספר מצד אחד מרוצים שהתקדמו כמה צעדים קדימה אך מבכים על הזמן שאין להם ועל הלחץ המופעל עליהם , על הדרישות והבקרה המתבצעת , פתאום משהו בוחן , רואה , ומעריך את עבודתם ... וזה מצריך מהם כל הזמן לשפר את היכולות ולהגיע לנקודה גבוהה יותר..
קיימת בי קינאה כלשהיא לאלו שילדיהם עדיין קטנים ויזכו להנות מחינוך אחר , מהוראה אחרת , והמחקרים מתחילים להוכיח שגם מחינוך טוב יותר..  ימים יגידו !!

מחקר פעולה בנושא הטמעת פורטל ארגוני

את עבודת הגמר בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע " עם דר' אייל ליאת החלטתי לעשות בנושא הטמעת פורטל ארגוני .
כאחראית על הטמעת הפורטל הארגוני במקום עבודתי ניתקלתי בקשיים רבים בהטמעתו והחלטתי שזהו נושא שעליו הייתי
רוצה לעשות מחקר פעולה ולנסות לבדוק איפה כשלנו בדרך כך שהפורטל היום קיים אך מועט מתוכן , ורק קומץ קטן של משתמשים עדיין מזרים מעט מידע פנימה ורק ברמת ההודעות ולא מעבר לכך, מה גם שאין מי שיקרא אותו.
בקריאת המקורות שהכנתי לעבודה הבנתי שאני לא לבד במערכה ושהתופעה מוכרת וידועה. בעבודתי אנסה לבדוק כיצד אוכל לפצח את הקוד הנכון ע"מ להעיר את הפורטל מחדש , וליצור סביבת ידע אחת הנסמכת על כל מקורות הידע בארגון.
 (2005)  RIEGE במאמרו מחלק את הסיבות שחוסמות העברת מידע/ידע בארגונים לשלוש קטגוריות:סיבות הקשורות לאדם, סיבות הקשורות לארגון וסיבות הקשורות לטכנולוגיה.
בעבודתי אנסה לבחון מה היו החסמים שהפריעו בהטמעת הפורטל הארגוני  ואם אדע להצביע עליהם אולי אוכל לשנותם ולהפיח חיים חדשים בפורטל.
אשתדל לעדכן בהמשך על התקדמותי...

"עוז לתמורה" יוצאת לדרך...

  "עוז לתמורה" הינה הרפורמה בחטיבות העליונות הרפורמה מקיפה ומתמקדת בהיבט הפדגוגי , הניהולי  והעצמת מעמדו של המורה.  

ברמת התלמיד

• פיתוח תחושת ערך עצמי ושייכות לכיתה ולבית הספר.
• העלאת הישגים לימודיים.
• פיתוח אחריות אישית ללמידה, לקידום תחומי מצוינות ולמימוש עצמי.
• טיפוח כישורי מנהיגות לקדום השפעה ומעורבות חברתית בביה"ס ובקהילה.

ברמת המורה

• פיתוח שיח משמעותי ואכפתי בין מורה-מחנך-תלמיד לקידום תפקוד התלמידים בתחום האישי, הלימודי והחברתי.
• ניהול/הובלת הקבוצה והכיתה כמסגרות חברתיות הנותנות ביטוי אישי לכל פרט והתומכות בתהליכי צמיחה מתמשכים של התלמיד והקבוצה.
• התמקצעות ושימוש בדרכי הוראה והערכה מגוונות.
• התמקצעות לקראת מילוי תפקיד ובמהלכו העצמה אישית.

ברמת בית הספר

• העמקת השותפות והאחריות של סגל ביה"ס, של ההורים וגורמים בקהילה                                      לקידום התהליכים החינוכיים ולהעמקת הרווחה ואיכות החיים בביה"ס ובקהילה.
• מתן מענה לשונות בין תלמידים.
• צמצום פערים והעלאת הישגים.
• פיתוח שיח בית ספרי
  • פיתוח אקלים חינוכי מיטבי והפחתת האלימות
  • פיתוח תהליכי למידה ארגונית ועבודת צוות
  • 
    
    

    כמו כן ניבנה מודל הערכה, בו יוערכו המורים ע"י הנהלת ביה"ס וזה ישמש לצורך קידום ומתן תגמולים למורים . ברמת בית הספר , יתוגמלו בתי ספר מצטיינים על הישגים בית ספריים.

    את עבודתנו הסופית בקורס היבטים גלובליים עשינו חברתי ואני על מקומו של המורה ברפורמות בחינוך  וראינו שבכל תוכניות התקשוב העולמיות הבינו כי מקומו של המורה צריך להשתנות בעקבות השינויים בעולם התקשוב בחינוך. גם כאן אנו רואים את העין הפקוחה לעבר המורים , את ההבנה שיש לקדם את מעמדו של המורה ולשנות את תפקידו בעידן הטכנולוגי.

    בהצלחה לכל התלמידים והמורים עם החזרה לספסל הלימודים !!! אנחנו בכיוון הנכון !!!

    לקריאה נוספת על  עיקרי הרפורמה של "עוז בתמורה" לחץ כאן

סטיב ג'ובס , האיש ששינה את הטכנולוגיה ...

סטיב ג'ובס  המנכ"ל האגדי של אפל , התפטר מתפקידו עקב החמרה בבריאותו . ג'ובס היה האיש שהגשים לנו חלומות לפני שחלמנו אותם. הוא האיש ששינה את עולם המחשוב , את עולם הסלולר , הוא יצר שוק של טלפונים חכמים , טביעות אצבעותיו נמצאות בכל המצאה טכנולוגית חדשה.
חברת אפל שנמצאת בתקופת השיא שלה , ומצפה להשקה הקרובה של הדור החמישי נפרדת מאחד מגאוני הטכנולוגיה שהקפיץ את כולם כמה שנים קדימה.
ג'ובס חלה במחלת הסרטן לפני כשבע שנים , אך בתקופה האחרונה חלה הדרדרות במצב בריאותו ולכן החליט לשלוח מכתב התפטרות למועצת המנהלים .
ג'ובס המליץ על טום קוק לרשת אותו והאציל לו את כל הסמכויות. התרבות הארגונית שהנחיל ג'ובס תאפשר לאפל להמשיך לפעול עוד הרבה שנים עם חזון טכנולוגי של חדשנות וראיית העתיד .
איך תראה אפל ללא סטיב ג'ובס ?   ימים יגידו !!