כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן

בימים אלו חוגגים את חג האור חג החנוכה . חג בו אנו שרים "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן " וזה מחבר אותי לעבודת הסמינריון אותה אני עושה ביחד עם חברתי על נושא של שיתופיות . ותוך כדי קריאת המאמרים על נושא השיתופיות אני נתקלת בסוגיות העוסקות במקום האינדווידואל , האם עלינו לאבד לעיתים את הייחודיות שלנו ולהסכים לדעת הרוב, כי הרי בעבודה שיתופית או יותר מדוייק בעבודת צוות , לעיתים עלינו להתפשר ע"מ להצליח במשימה או בחתירה למען מטרה משותפת . אבל אני חושבת שדווקא אם נביא כל אחד הייחודיות של עצמו ונדע להבחין כל אחד בייחודיות של זה הנימצא ממולו התוצר יהיה מוצלח יותר , יצירתי יותר , תקשורת והקשבה הם סוד ההצלחה ...בלי אגו, בלי מנצח ומנוצח , אלא מתוך הנחה שכולנו שווים , ולכל אחד שלהבת מיוחדת משלו התורמת לאור הגדול...

                             
  צריך שכל אדם יידע ויבין,
שבתוך תוכו דולק נר,
ואין נרו שלו כנר חברו
ואין איש שאין לו נר.
וצריך שכל איש יידע ויבין
שעליו לעמול ולגלות
את אור הנר ברבים
ולהדליקו לאבוקה גדולה
ולהאיר לעולם כולו" (ראי"ה זצ"ל)

האם המנהל הוא מורה פלוס?

נדהמתי לגלות כי מנהל בית ספר במדינת ישראל נכלל בהגדרה של עובד הוראה בניגוד להרבה מדינות במערב שלמנהל ביה"ס קיימת הגדרה נפרדת בחוק.  הסמכויות והאחריות המוטלות על מנהל בית ספר הן גדולות מאוד , ולמרות זאת אין לו כל מעמד משפטי . כיום מעוגנות סמכויותיו של מנהל בית-ספר בחוזרי מנכ"ל , אך בועדת החינוך הועלתה הטענה כי חוזרי מנכ"ל משתנים בהתאם לשר  שמכהן באותה עת , ואיתם גם הסמכויות והאחריות המוטלת על כתיפהם של מנהלי בתי הספר.
כמו כן מנהל בית ספר ,המוגדר כעובד הוראה ,מחוייב לשמש גם כמורה בנוסף לכל המטלות הפדגוגיות שאיתם אמור להתמודד מידי יום , דבר המקשה מאוד על המנהלים . אמנם רפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" מחזקות את מעמדו אל המנהל , אך המחוייבות שלו ,לשעות הוראה פרונטליות ,עדיין בעינה.

האמת היא שאני מעט חוששת מביטול מוחלט  של שעות הוראה למנהל בכיתה . יתכן וצריך לצמצם את כמות השעות , אך לא לבטלן לחלוטין. מנהל, שבא במגע עם התלמידים כמורה , מכיר כל אחד ואחת מזויות שונות , כמו כן אינו מנותק מהחוייה של ההוראה , בפרט בימים אלו בהם ההוראה עוברת טלטלה ושינוי , ודרכי ההוראה משתנים , המנהל צריך לחוות את השינוי גם מכיוון המורה , ע"מ שיוכל להבין טוב יותר את מקומו של הצוות אותו הוא מוביל , וכן לחוות עם התלמידים את השינוי.

והבשורה הטובה היא כי בימים אלו עומלת ועדת החינוך של הכנסת לעגן את מעמד מנהל ביה"ס בחקיקה . אני בהחלט מצפה לקרוא  את תוכנו המלא של החוק. 
ובינתיים נכניס מעט הומור עם הסטנדאפיסט שחר חסון על בית הספר והעומד בראשו...

על תהליכי סטנדרטיזציה והמחיר שהם גבו/פרופ' עמי וולנסקי

במאמרו סוקר פרופ' וולנסקי  את המחלוקות המתמשכות בנושא הסטנדרטים , ומדגיש את המחיר הפדגוגי של מיסוד הסטנדרטים. המאמר בוחן ומציג את הסיבות שהובילו לאימוץ הסטנדרטים במערכת החינוך במספר מדינות בעולם ועל הכוחות השונים שנתנו את ההשראה לקביעת מדיניות הסטנדרטים למשל: הישגים נמוכים בהשוואה למדינות אחרות  ממוסדות סטנדרטים , ניהול נוקשה, ומסורת חזקה של סטנדרטים במדינות מזרח אסיה  אשר הובילו בתוצאות המבחנים הבינלאומיים.
 

לאורך ההסיטוריה אנו עדים למתחים בין שתי הסוגיות: הטמעת סטנדרטים או פיתוח חשיבה. תומכי גישת הסטנדרטים טוענים כי הסטנדרטים יוצרים מחוייבות להבאת כל התלמידים להישגים הנידרשים . כמו כן הדבר יוביל לשקיפות ולתוצאות  עבודת בית הספר  כמערכת חינוך ולמידה.

כמו כן הסטנדרטיזציה התבצעה על מנת לאפשר השוואה בין מוסדית ולאורך זמן באמצעות אחידות בהצגת ידע, מיומנויות ועמדות בכל מוסדות החינוך. בהמשך דן המאמר במחלוקת שהתעוררה בעקבות כך, ומשווה בין מספר מדינות, תוך הדגשת המחיר הפדגוגי שמשלמת המערכת כתוצאה מהשימוש בסטנדרטים, כגון, העברת הסמכות מהמורים לממשלה, תיחום והגבלת יוזמה אישית ויצירתיות של מורים ובעיקר, רמת ההישגים הירודה של התלמידים, וכל זאת למרות הסטנדרטיזציה.

לדעתי, לא ניתן להתנתק מאף אחת מהגישות . אלא יש לשלב ביניהן ולתעל כל אחת מהגישות לכיוון הנכון .

יש חשיבות לקביעת סטנדרטים ולכלי הערכה במערכת החינוך. סטנדרטים צריכים להיות מופעלים כהנחיות כלליות לעבודה ולא להיות מפורטים ומגבילים ובכך לדכא את היצירתיות המקצועית , אלא צריכים לאפשר למורה לממש את יכולותיו המקצועיות . ניתן להגדיר מטרות ויעדים אך השאלה היא באלו כלים ניתן ליישם רעיונות אלו, כיצד ניתן להעריך את התלמיד כך שההערכה תתמוך בשיפור הישגיו. כיצד ניתן לתעל את תוצאות המבחנים  כך שהניגזרת מהם תוביל לשיפור ההוראה והלמידה.

"פלגיאט" - בעידן האינטרנט

פרוש המושג פלגיאט  (פְּלַגְיָאט בלועזית) - הוא גניבה ספרותית. כלומר שימוש במילים או ברעיונות של אחרים והצגתם כשלך.
שורשיו של המונח פלגיאט טמונים במילה הלטינית Plagiarius, אשר משמעותה חוטף. מילה זו שימשה עד לשלהי המאה ה-17 לתיאור מעשי חטיפה של ילדים ועבדים לצד ציון מעשי  של גניבה ספרותית.  לדעת ההיסטוריונים, השוואת פעולת הגניבה הספרותית לגניבת העבד/הילד מלמדת על החשיבות הרבה שיוחסה ליצירה האומנותית וממחישה את תפיסת חומרת המעשה. (מתוך ויקיפדיה)


אנו רואים  כי המודעות לנושא היתה קיימת עוד בימי הביניים בהם יוצרי שירים היו שומרים על זכויות היוצרים שלהם .
היום, בעידן האינטרנט הנושא מקבל משנה תוקף. רבים , בתמימות , משתמשים במקורות  תוכן  אך לא מציינים זאת . למעשה , כל צורה של הבעת רעיון מקנה לבעליה זכויות יוצרים על היצירה שהוא יצר ונחשבת לקניין הרוחני שלו, והיא מוגנת על ידי חוק זכויות יוצרים,
תחת גניבה ספרותית נחשבים המקרים הבאים:

• הצגת חומר של אדם אחר תחת שמך.
• העתקת טקסטים או רעיונות ללא ציון המקור.
• העדר סימון של ציטוט על ידי מרכאות.
• מסירת מידע שגוי אודות מקור הציטוט.
• שינוי מילים תוך כדי העתקת מבנה משפט, מבלי לציין את מקור הטקסט.
• העתקת טקסטים ורעיונות כה רבים, שבסופו של דבר רוב העבודה שלך מורכבת מהם (בין אם צויין מקור החומר או בין או לאו).

את מרבית התביעות בנושא של גניבה ספרותית אפשר למנוע ע"י ציון מקור התוכן.
למערכת החינוך, בעידן של הצפת מידע , יש תפקיד חשוב בהדרכת הילדים בנושא של גניבה ספרותית. הילדים אינם ניגשים עוד לספרי האנציקלופציה אלא עושים את עבודותיהם מתוך הרשת ועליהם לדעת את כללי האתיקה ברשת.

חוסר ידיעה לא יכול לשמש כאישור לגניבת דעת ספרותית .

כאנשי חינוך עלינו לחדד בפני הילדים כללים אלו כל הזמן ע"מ שישתרשו

ויהפכו להם כחלק טריוויאלי בכתיבת עבודותיהם.

ישנם אתרים ברשת המנחים כיצד יש לתכנן ולערוך את הכתיבה תוך שמירה על נושא זכויות היוצרים.

למעבר לאתר גניבה ספרותית  בו ניתן לקבל הנחיות על כללי כתיבה וציטוט . 

אינטרנט בטוח יותר לילדים

קואליצה הכוללת את גוגל, פייסבוק ואפל חברו במסגרת יוזמה של החברות האירופית ליצור סטנדרטים וכלים משותפים שיאפשרו להגן על הילדים באינטרנט ולדווח על תכנים לא הולמים ואלימות ברשת. יצירת סטנדרטים מקובלים יעודד את המשתמשים לסווג את התכנים לפי גילאים. הפתרונות שתציג הקואליציה אמורים להיות "הגיוניים, פרגמטיים, אפקטיביים וניתנים לישום עבור בעיות אמיתיות" וידידותיים לשימוש גם עבור ילדים. (מתוך כלכליסט 2.12.2011)
נילי קרוס, סגנית נשיא הנציבות האירופאית וראש הועדה לחקיקה דיגיטלית , היא יוזמת הרעיון ובשנה הקרובה הקואליציה תעבוד ביחד לפיתוח כלים וסטנדרטים והיא תפרסם את מסקנותיה בדצמבר 2012.
קרוס טוענת כי "בהתחשב באופי המתפתח במהירות של התעשייה, אתם יכולים לספק את הפתרון האפקטיבי ביותר להגן על ילדים באינטרנט", היא הוסיפה. "האינטרנט יכול להיות מקום נהדר לילדים – אם זה לשיעורי בית, שיחה או חברים או רכילות, זה מקום שילדים צריכים לחקור, לתקשר, להנות ולהביע את עצמם. אבל אסור לנו להיות תמימים. יש סכנות באינטרנט עבור ילדים, מהתנהגות אלימה ועד לפשע הנורא של פדופיליה". להאזנה לדבריה של נילי קרוס
אין ספק כי קיימת בעייה בחשיפת ילדים צעירים לאינטרנט ללא הכוונה  או ליווי  מצד מבוגר .  יש ליצור שינוי תודעתי שיביא לשינוי.  על ההורים להיות מודעים לסכנות שברשת על מנת שיוכלו לכוון ולהדריך את ילדיהם מימה להיזהר וכמובן לדבר ולשתף בדברים שאינם ניראים נאותים . כמו כן על ההורים לדאוג שהמחשב בו גולשים ילדיהם יהיה במקום בו יוכלו לעבור כדרך אגב ולראות היכן הילד גולש ולא במקום בו הילד מתבודד מול המסך. היום ישנם אתרים רבים בהם ניתן לקבל הכוונה וייעוץ להורים כיצד ניתן לחנך לגלישה בטוחה ברשת.
כי שימוש  נבון ונאות באינטרנט  בראש ובראשונה זה חינוך !!!

עשרת הדיברות לגלישה בטוחה ברשת !

מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים בבית הספר?

במסגרת קורס סוגיות בחינוך בהנחייתו של פרופ' עמי וולנסקי נידרשנו להתייחס למאמר של תומס ג' סרגובני בנושא ארגון, שוק וקהילה - אסטרטגיות שינוי .

במאמרו מתייחס תומס ג' סורגובני  לשלוש  אסטרטגיות  בהם משתמשים לחולל שינויים בבית הספר.  הבחירה באיזו אסטרטגיה לפעול תלויה בתפיסתו של מי  שמוביל את השינוי  לגבי החינוך.

אסטרגיות ארגון ושוק קשורים לשינויים במבנים ובהסדרים הבית ספריים שהינם שינויים בטווח הקצר בעוד שאסטרטגיית הקהילה מלווה בשינויים עמוקים יותר הקשורים לפדגוגיה ולדרכי ההוראה והלמידה.

לטענתו בתי ספר נוטים ליציבות ושמירה על  מסורת שמגדירה נורמות . שינוי של תרבות בית ספרית דורש לנטוש את המוכר ולבנות מערך חדש של נורמות ומשמעויות. זה דורש שינוי עמוק במסגרות חשיבה האישיים והקיבוציים . שינוי מוצלח יבוא לטענתו בעקבות תפיסות שינוי שיבואו ביחד עם הדרישות התרבותיות הייחודיות לבתי הספר וכן עם הדרישות התפעוליות הייחודיות שיש לשים עליהן דגש בדרכי הוראה ולמידה חדשות.

קיימים בשטח כוחות שינוי  שונים : ישנם את אלו הבירוקרטיים המבקשים להניע מורים ליישם שינויי עפ"י התיאוריה הרציונלית הדבקה בדרכי ענישה במקרים של אי ציות. יש את אלו המנסים להניע מורים לשינוי בדרך של תגמולים בעבור ציות . יש את אלו המאמינים כי ניתן לסמוך על המורים שיפעלו באופן מוסרי ולאפשר להם לקדם ולעשות את הדברים בהתאם להשקפתם. לעומתם יש את אלו החושבים  כי מטרתם של המורים למקסם את האינטרס הפרטי שלהם ולכן ינהגו באנוכיות.

הנושא מאוד רלוונטי לימים אלו בהם מתחוללים שינויים במערכת החינוך. ניתן לראות סוגים שונים של מורים , הן אלו שנירתמים לשינוי ורואים את הצורך האמיתי בשינוי , ויש אלו שיוצאים נגד השינוי ויראו  בשינוי כמשהו שמוביל לתועלת אך ורק של משרד החינוך ולא באמת לתועלתם.

כאחת שעובדת מול המורים ומטמיעה מערכות בקרב המורים , כמובן שקל הרבה יותר לרתום את אלו המגלים פתיחות , נקודת הפתיחה שלהם שונה מאלו שמראש אינם רוצים לשתף פעולה וכאילו כופים עליהם את השינוי וכלל אינם מסכימים איתו. 

זה דומה מאוד למצב בו המורה ניכנס לכיתה וצריך להתמודד עם תלמידים השונים באופיים , שונים בהתנהגותם , שונים בהישגיהם , ועל המורה להיות חכם ונבון ולהפעיל על כל אחד בהתאם למה שנידרש דרך אחרת ע"מ למשוך אותו ולסקרן אותו בשעת הלמידה.

כך גם בקרב המורים , צריך להפעיל אסטרטגיות שונות על אנשים שונים בשביל לנסות ולרתום אותם לשינויי . יש באמת את אלו שצריך לתת להם את מרחב הפעולה ולבטוח כי יעשו את הדבר הנכון בדרך שלהם , ולעומת זאת יש את אלו שצריך להתוות להם את הדרך ואולי אפילו להפעיל עליהם לחץ ע"מ שהשינוי יתחולל ואותו מורה לא "יתקע את העגלה".  בכל מקרה בעל ההחלטה לגבי האסטרטגיה צריך להיות מנהל בית הספר המכיר את הצוות שלו  ויודע  את מי הוא יוכל לרתום בקלות לשינוי ועל מי יצטרך להפעיל  סנקציות כאלו ואחרות . וכדי שמנהל בית הספר יוכל להוביל שינוי עליו ראשית להיות מנהיג.

לקריאת המאמר

Sergiovanni, T.J.2001. Organizatin, Market and Community as Strategies for change: What Work Best for Deep Changes in Schools. In Hargreaves, A. et al. (Ed). Intenational Handbook of Educational Change. Pp. 291-315

"צריך לוותר על בחינות הבגרות"

כך טוענת פרופ' תמר אריאב בכתבה המפורסמת בכלכליסט . נשיאת מכללת בית ברל ויו"ר פורום המכללות לחינוך יוצאת נגד יעדי משרד החינוך ואומרת שהתיקון יבוא מביטול בחינות הבגרות.
לטענתה, בעקבות המירוץ אחר הישגים בבחינות הבגרות והבחינות הבינלאומיות כל הלימודים מכוונים להכנה לבחינות ולא לפיתוח מיומנויות חשיבה . ילדים צריכים ללמוד לחשוב , לעבוד בצוותים , ללמוד לעשות עבודות גמר ,וכך  מקום בית הספר ומקומו של המורה יהיו יותר משמעותיים.
כמו כן היא יוצאת נגד מערכת החינוך בטענה להיעדר השמה מתאימה למורים , מערכת החינוך מאבדת מורים טובים ופוגעת בכך במקצועיות מאחר וגם כך קיים חוסר במורים , ומורים שהוכשרו בהתמחויות מסויימות כלל לא עוסקים בתחום המקצועי אלא סותמים חורים היכן ובמה שצריך. וכשיגיע משוב ירוד על אותו מורה תופנה אצבע מאשימה כלפי המכללה בה הוא הוכשר.

אני כל כך מתחברת לדבריה של פרופ' אריאב  כי בימים אלו אני חווה את כאב הבחינות בביתי. ביתי הבכורה שהשתחררה לפני מספר חודשים מהצבא, לומדת למבחן הפסיכומטרי.  וכשאני שומעת את הקול המונוטוני ברקע קורא רשימה אינסופית של מילים בעברית או באנגלית וביתי כמו תוכי מדקלמת אחריו , פשוט בא לי לבכות. האם זה מה שיקבע את עתידה? ואיפה יבואו לידי ביטוי כל הכישורים שלה, המוטיבציה שלה , הנכונות שלה להשקיע בתחום מסויים שאותו היא רוצה ללמוד אבל ספק  אם תשיג את כמות הנקודות המתאימה כדי להתקבל לאותה מגמה ... ואני מתוסכלת... מתוסכלת מהמערכת שדואגת לרווחת כל המכונים שמלמדים לקראת המבחנים הללו וגורפים את המענק של אותם חיילים משוחררים , מתוסכלת לראות את ביתי שעות כמו תוכי מול המחשב ... מתוסכלת מלחשוב שזה יקבע את עתידה... ורוצה להקים צעקה נגד הדרך , נגד דיכוי היצירתיות של הפרחים הללו , שהופכים אותם לרובוטים , והאם יש פלא שכמות הלומדים באוניברסיטאות הולכת וקטנה משנה לשנה ?
אני רוצה לקוות שבעוד כמה שנים כשביתי הצעירה תגיע לשלב הזה אוכל לספר לכם על השינוי שחל בתפיסה , בגישה , ובהתייחסות לכל אחד תוך העצמת היכולות  האישיות ופיתוח הפוטנציאל האישי .

כיצד ניתן להפיג שעמום וחוסר עיניין בלמידה?

במסגרת קורס סוגיות במדיניות החינוך עם פרופ' עמי וולנסקי היה עלינו להתייחס למאמר :

Schools of tomorrow, schools of today –What happened to progressive education? מאת Semel Susan

במאמר מתואר בית ספר הממוקם באחת משכונות היוקרה בניו-יורק בו הילדים זוכים לחוויית חינוך אחרת מהחינוך המסורתי.

ביה"ס המתואר במאמר משקף את הלהט הרעיוני שהיה נפוץ במאה ה-19 המעמיד את הילד במרכז. לפי תפיסה זו, התפתחותו הטבעית של הילד, צרכיו, נטיותיו ורגשותיו הם אלה שצריכים לכוון את המחנך בעבודתו עם הילד. כמו כן מתחולל שינוי בתפקיד המורה . המורה הוא תומך, יוזם מעודד מכוון את התלמיד לקראת היותו לומד כשהנושא המרכזי הוא לכבוש את ליבו של הילד ולהפוך אותו לשותף , כל זאת מתוך אמונה כי מרכיב הסקרנות של הילד ימשוך אותו ללמידה. היה ברור כי יש להפעיל את מירב החושים אצל הילד בתהליך הלמידה. הילד היה במרכז ההווייה הבית ספרית. כשההישגים הלימודיים לא עמדו לנגד עיניהם של המחנכים.

מייסדת ומנהלת בית הספר , קרולין פרט , האמינה שילדים לומדים דרך משחק . דרך המשחק לומדים הילדים איך לנהל מו"מ עם העולם שבו הם חיים, לומדים להתמודד עם מצבים שונים בחיים , ולומדים לחיות ביחד . כחלק מהפדגוגיה שלה, הדגישה פרט את השימוש בקוביות עץ שנמצאות בכל מקום, וטענה כי זה עוזר לילדים "להבין וליצור את ההגיון של העולם סביבם"..

וכך מעידים הילדים כנישאלו מה הם זוכרים מבית הספר:

"היינו בטוחים שאנחנו הקובעים. זה היה החומר המשכר שהניע אותנו לחקור ולקרוא כמו גם לצבוע ולעבוד בחימר". בוגרים אחרים אומרים: "כשלמדנו על הויקינגים הפכנו לויקינגים. התלבשנו כמוהם בנינו אוניות שלהם בכיתה. כשלמדנו על הקמת המדינה הרגשנו כמו חלוצים. "

אני מאמינה בדרך של למידה מתוך התנסות ושצריך לתת ביטוי לשונות בין הילדים ולאפשר לכל ילד להתפתח ולהתקדם בקצב שלו , לתת מקום לסקרנות, ליצירתיות ולתת ביטוי למקורות התרבותיים של כל ילד וילד.

לעומת זאת צרם לי לקרוא על התנהגותה של המנהלת כלפי צוות המורים , זו המחנכת לדמוקרטיה, נוהגת בכוחניות כלפי המורים בביה"ס , לא מאפשרת להם חופש פעולה , נוזפת בהם בפני הילדים כשמשהו לא לרוחה . מגלה חוסר סבלנות וסובלנות כלפי המורים , מה שמנוגד לחלוטין לדרכיה הפדגוגיות אותן היא מנסה להנחיל לצוות שלה.

המנהל צריך להוות דוגמא אישית לכל הסביבה. לנהוג בכבוד כלפי המורים והתלמידים, לתת אמון וחופש פעולה ויצירתיות לצוות אותו הוא מוביל, ובמקביל להתוות את הדרך ל"אני מאמין" שלו לדרכו הפדגוגית ללא כפייתיות, לנהוג בסובלנות , מתוך שיתוף פעולה ואמונה בדרך . אמנם ראינו בהמשך כי התפיסה הפדגוגית אכן הושרשה, החזון ודרכה של קרולין המשיכו גם לאחר עזיבתה. ואחריה רואים את ג'ין מרי ,מנהלת עדינה , הנוהגת בכבוד כלפי הצוות , זוכה לשיתוף פעולה מלא הן מהמורים והן מההורים . הנותנת מרחב פעולה ועצמאות למורה עם אפשרות שיפוט עצמי , ובכך זכתה לנאמנות מצד ההורים והמורים. דרכה של ג'ין מרי לדעתי יכולה להוות מודל למחנכת בעלת כושר מנהיגות היודעת לרתום את הסביבה לרעיונותיה מבלי לכפותם.

לקריאת מסמך התייחסות במלואו לחץ כאן

מי אמר שתואר שני בתקשוב הוא לא משחק ילדים?

בוקר ראשון של סמסטר אחרון .  ניפגשים עם כל החברים , עם המרצים שנירגשים לקראת הסטודנטים החדשים ואני לא יודעת באמת מי יותר נירגש- המרצים או הסטודנטים?
שעור ראשון הוא - על שילוב משחקים לצורך למידה . המרצה פרופ' מיקי רונן מציגה בפנינו את סיליבוס הקורס ואנו מבינים שיהיו לנו הרבה משחקים בסימסטר זה . נדע לבחון משחקים ולהחליט האם נכון ומתאים לשלבם במסגרת לימודית , כמו כן ניבנה בעצמנו משחקים לימודיים בעזרת מחוללים ,  וכל זאת בכדי להגביר מוטיבציה ויעילות בלמידה.
אני בהחלט סקרנית לבחון , להכיר ובמיוחד לפתח משחקים לימודיים ולבחון את השפעתם בקרב התלמידים.

הזינוק לסוף המירוץ..

לקחתי לי חופשה קצרה , אבל זה כבר בוער בי לחזור ולכתוב , לשתף , לחלוק את החויות ... אז מחר מתחילים סמסטר אחרון , ההתרגשות גואה ומתחילים להריח את הסוף... סוף שהוא אולי התחלה לכל אחד ואחת מאיתנו , כל אחד מוצא עצמו היום מבוקש ומחוזר , כשהבחירה לפתע היא בידינו...
מרגישה שאני בדרך הנכונה , שקיבלתי החלטות נכונות בקשר ללימודים ולהתמחות בה בחרתי... הכל בוער ... מרגישה כאילו רוצים להדביק את הפער שנוצר ...
קיימת מעט אנדרלמוסיה בשטח , הצפה של דברים , המורים בבתי הספר מצד אחד מרוצים שהתקדמו כמה צעדים קדימה אך מבכים על הזמן שאין להם ועל הלחץ המופעל עליהם , על הדרישות והבקרה המתבצעת , פתאום משהו בוחן , רואה , ומעריך את עבודתם ... וזה מצריך מהם כל הזמן לשפר את היכולות ולהגיע לנקודה גבוהה יותר..
קיימת בי קינאה כלשהיא לאלו שילדיהם עדיין קטנים ויזכו להנות מחינוך אחר , מהוראה אחרת , והמחקרים מתחילים להוכיח שגם מחינוך טוב יותר..  ימים יגידו !!

מחקר פעולה בנושא הטמעת פורטל ארגוני

את עבודת הגמר בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע " עם דר' אייל ליאת החלטתי לעשות בנושא הטמעת פורטל ארגוני .
כאחראית על הטמעת הפורטל הארגוני במקום עבודתי ניתקלתי בקשיים רבים בהטמעתו והחלטתי שזהו נושא שעליו הייתי
רוצה לעשות מחקר פעולה ולנסות לבדוק איפה כשלנו בדרך כך שהפורטל היום קיים אך מועט מתוכן , ורק קומץ קטן של משתמשים עדיין מזרים מעט מידע פנימה ורק ברמת ההודעות ולא מעבר לכך, מה גם שאין מי שיקרא אותו.
בקריאת המקורות שהכנתי לעבודה הבנתי שאני לא לבד במערכה ושהתופעה מוכרת וידועה. בעבודתי אנסה לבדוק כיצד אוכל לפצח את הקוד הנכון ע"מ להעיר את הפורטל מחדש , וליצור סביבת ידע אחת הנסמכת על כל מקורות הידע בארגון.
 (2005)  RIEGE במאמרו מחלק את הסיבות שחוסמות העברת מידע/ידע בארגונים לשלוש קטגוריות:סיבות הקשורות לאדם, סיבות הקשורות לארגון וסיבות הקשורות לטכנולוגיה.
בעבודתי אנסה לבחון מה היו החסמים שהפריעו בהטמעת הפורטל הארגוני  ואם אדע להצביע עליהם אולי אוכל לשנותם ולהפיח חיים חדשים בפורטל.
אשתדל לעדכן בהמשך על התקדמותי...

"עוז לתמורה" יוצאת לדרך...

  "עוז לתמורה" הינה הרפורמה בחטיבות העליונות הרפורמה מקיפה ומתמקדת בהיבט הפדגוגי , הניהולי  והעצמת מעמדו של המורה.  

ברמת התלמיד

• פיתוח תחושת ערך עצמי ושייכות לכיתה ולבית הספר.
• העלאת הישגים לימודיים.
• פיתוח אחריות אישית ללמידה, לקידום תחומי מצוינות ולמימוש עצמי.
• טיפוח כישורי מנהיגות לקדום השפעה ומעורבות חברתית בביה"ס ובקהילה.

ברמת המורה

• פיתוח שיח משמעותי ואכפתי בין מורה-מחנך-תלמיד לקידום תפקוד התלמידים בתחום האישי, הלימודי והחברתי.
• ניהול/הובלת הקבוצה והכיתה כמסגרות חברתיות הנותנות ביטוי אישי לכל פרט והתומכות בתהליכי צמיחה מתמשכים של התלמיד והקבוצה.
• התמקצעות ושימוש בדרכי הוראה והערכה מגוונות.
• התמקצעות לקראת מילוי תפקיד ובמהלכו העצמה אישית.

ברמת בית הספר

• העמקת השותפות והאחריות של סגל ביה"ס, של ההורים וגורמים בקהילה                                      לקידום התהליכים החינוכיים ולהעמקת הרווחה ואיכות החיים בביה"ס ובקהילה.
• מתן מענה לשונות בין תלמידים.
• צמצום פערים והעלאת הישגים.
• פיתוח שיח בית ספרי
  • פיתוח אקלים חינוכי מיטבי והפחתת האלימות
  • פיתוח תהליכי למידה ארגונית ועבודת צוות
  • 
    
    

    כמו כן ניבנה מודל הערכה, בו יוערכו המורים ע"י הנהלת ביה"ס וזה ישמש לצורך קידום ומתן תגמולים למורים . ברמת בית הספר , יתוגמלו בתי ספר מצטיינים על הישגים בית ספריים.

    את עבודתנו הסופית בקורס היבטים גלובליים עשינו חברתי ואני על מקומו של המורה ברפורמות בחינוך  וראינו שבכל תוכניות התקשוב העולמיות הבינו כי מקומו של המורה צריך להשתנות בעקבות השינויים בעולם התקשוב בחינוך. גם כאן אנו רואים את העין הפקוחה לעבר המורים , את ההבנה שיש לקדם את מעמדו של המורה ולשנות את תפקידו בעידן הטכנולוגי.

    בהצלחה לכל התלמידים והמורים עם החזרה לספסל הלימודים !!! אנחנו בכיוון הנכון !!!

    לקריאה נוספת על  עיקרי הרפורמה של "עוז בתמורה" לחץ כאן

סטיב ג'ובס , האיש ששינה את הטכנולוגיה ...

סטיב ג'ובס  המנכ"ל האגדי של אפל , התפטר מתפקידו עקב החמרה בבריאותו . ג'ובס היה האיש שהגשים לנו חלומות לפני שחלמנו אותם. הוא האיש ששינה את עולם המחשוב , את עולם הסלולר , הוא יצר שוק של טלפונים חכמים , טביעות אצבעותיו נמצאות בכל המצאה טכנולוגית חדשה.
חברת אפל שנמצאת בתקופת השיא שלה , ומצפה להשקה הקרובה של הדור החמישי נפרדת מאחד מגאוני הטכנולוגיה שהקפיץ את כולם כמה שנים קדימה.
ג'ובס חלה במחלת הסרטן לפני כשבע שנים , אך בתקופה האחרונה חלה הדרדרות במצב בריאותו ולכן החליט לשלוח מכתב התפטרות למועצת המנהלים .
ג'ובס המליץ על טום קוק לרשת אותו והאציל לו את כל הסמכויות. התרבות הארגונית שהנחיל ג'ובס תאפשר לאפל להמשיך לפעול עוד הרבה שנים עם חזון טכנולוגי של חדשנות וראיית העתיד .
איך תראה אפל ללא סטיב ג'ובס ?   ימים יגידו !!

הגלובליזציה מגדילה את המרחק בין בית הספר והילדים

ד"ר ג'וליה רסניק, מרצה במגמה לסוציולוגיה של החינוך בבית ספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, בראיון שהועלהב"הד החינוך" מדברת על ההשפעות שיש לגלובליזציה על החינוך. לדבריה,  טכנולוגית המחשב לא נכנסה לבית הספר ומשאירה אותו מיושן כמו כן מורה, הנחשב למקור הידע , הנשאל שאלה ואינו יודע לענות עליה , נראה באור מגוחך.
עוד טוענת דר' רסניק בדבריה כי הילדים כבר חושבים גלובלית אך "תכניות הלימודים הן לוקליות, לאומיות, כך שגם מבחינה זו המרחק בין התלמידים לבית הספר גדל ובית הספר הופך ללא רלוונטי."
מערכת החינוך מתחילה להשיל מעליה את הלך השמרניות אך התהליך איטי ומורכב.  הגלובליזציה מכניסה את בתי הספר לתחרות כלכלית , השוק דורש עובדי ידע שבתי הספר אמורים להכשיר אותם . לאט לאט צצים בתי ספר בעולם המחנכים לאזרחות גלובלית. ומהי אזרחות גלובלית: "זוהי בעיקר תובנה שאיכות החיים שלנו, אם לא עצם החיים עצמם, מותנית בשיתוף פעולה כלל־עולמי".
למעבר לראיון המלא לחץ כאן.

מקומו של המורה בתוכניות תקשוב בארץ ובעולם

זהו נושא  עבודת הגמר שבחרנו לעשות חברתי  ואני,בקורס "היבטים גלובליים " . מסקירת הנושא גילינו יישומים שונים  ומגוונים של תוכניות תקשוב בעולם חלקם הצליחו יותר וחלקם זכו לכישלון.
ביישום של תוכניות התקשוב  יש חשיבות רבה להקשר בהן מיושמות התוכניות. תהליכי למידה הנתמכים ע"י טכנולוגיות תקשוב תמיד מתחוללים בהקשר ארגוני המורכב מגורמים אישיים, חברתיים וארגוניים. לפיכך, התוכניות המוטלות מלמעלה למטה אינן מצליחות בדרך כלל ליצור את השינוי.

לתהליכים מורכבים אלו אין תשובות פשוטות. במדינות שבהן העצימו מאד את המורים והתאימו מחדש את המציאות המורכבת, ע"י שינוי בתוכניות הלימודים וגיבוש שיטות הוראה מפעילות, הצליחו יותר בביצוע תוכניות התקשוב החינוכיות. בין אלו ניתן למנות את שבדיה, פינלנד, אוסטריה, גרמניה ואנגליה.

מדינות אחרות באירופה העדיפו להשקיע בעיקר בהצטיידות מחשבים וחיבור לאינטרנט. בין אלו נמנות אירלנד, פורטוגל ובלגיה. יחד עם זאת, אף לא אחת מן המדינות באירופה הצליחה ליצור שינוי משמעותי בהיערכות הפדגוגית בביה "ס המאפשר הכנסת שינוי באמצעות תקשוב ואינטרנט.

ובכל זאת ניתן לראות כי מטווי המדיניות בחינוך השכילו להבין שלמורים יש חלק ניכבד בהצלחה תוכניות התקשוב הארציות.  ללא שינוי במעמדו של המורה , בהכשרתו , ומתן הכלים הנחוצים לו לביצוע השינוי  בעצמו , לא יוכל להוביל ולהנחיל את השינוי בשטח.

" אובדן הילדות "

ניל פוסטמן כתב את הספר אובדן הילדות כבר בשנת 1982 , בו מעלה את הסוגיה של השפעת הטלויזיה על הילדות. וזאת  עוד לפני עידן האינטרנט. ניל היה ידוע בדעותיו נגד הסגידה לטכנולוגיה והשפעת הטלויזיה על  התקצרות או היעלמות הילדות. חשיפת הילדים לתכנים של מבוגרים ללא כל הגבלה כלשהי מטשטשת את הילדות  .

מעניין מה היה אומר ניל היום בעידן האינטרנט והצפת המידע , כשהילדים שולטים במחשב , לרוב יותר מההורים, ורוב ההורים אינם יודעים כלל מה ילדיהם עושים במחשב ולאילו תכנים נחשפים , דבר המוביל לפגיעה בסמכות ההורית .

השאלה היא מה ניתן בכל זאת לעשות. הרי לעצור את המרוץ לא ניתן , ובכל זאת איפה מקומנו כהורים ומה תפקידנו בשמירת הילדות של ילדינו ההולכת ונעלמת?

אז מקומנו כהורים קודם כל להכיר את סביבת האינטרנט בה ילדינו שוהים את מירב שעות הפנאי שלהם.
וכן לעודד את הילדים לסקרנות ,לחקור לשאול ומצד שני  להזהיר אותם מפני הסכנות האורבות ברשת.
לאפשר לו להתנסות ולטעות כי זהו חלק מתהליך למידה.
לתת לו במה להביע את רגשותיו , לדבר עליהם בפתיחות ובכנות .
ללוות אותם ביישום החלטות
להיות חבר של הילדים בפייסבוק  .

כל אלו ועוד יהפכו את  ההורים להיות משמעותיים בחייהם של הילדים ולהעניק להם את הבטחון לו הם זקוקים  בגיל הילדות.
וכשאני משווה בין ההורה   למורה  של היום , הרי המצב של שניהם מאוד דומה.

גם ההורה וגם המורה אינם עוד מקור ידע בלעדי . דבר המערער את הסמכות של שתי הפונקציות המשמעותיות בחייו של הילד,  וכמעט כל מה שהמבוגרים יודעים , הילדים יכולים לדעת בלחיצה על העכבר , אם רק ירצו בכך.

  

הפייסבוק כסביבת למידה

במסגרת קורס שילוב טכנולוגיות תקשוב הפייסבוק משמש כסביבה הלימודית  העיקרית . לשם המרצה מעלה את ההרצאות, את המטלות ,ושם מתבצעת האינטראקציה בין הסטודנטים. לשם מועלות העבודות משעור לשעור , וכן מתבצעות תגובות עמיתים .  תחילה הסביבה היתה ניראית לי כבלאגן שלם . היה לי קשה למצוא חומרים , אמירות ומטלות של המרצה התערבבו עם שיחות כלליות ולמעשה כאן בא לידי ביטוי השינוי במקום של המורה. אני מאמינה שמאחורי החשיבה שהפייסבוק ישמש כסביבת הלמידה עמדה המטרה של למידת עמיתים ושיתוף .  ואין ספק שמטרה זו מושגת בסביבה זו . אבל עדיין אני צריכה את הסדר , אזור של המורה בניפרד מהאזור של הפורום, אזור ניפרד  חומרים וכו' מה שמצביע למעשה על השונות בצורך של כל אחד ואחד . אני בטוחה שחלק מהסטודנטים מרגישים מאוד בנוח בסביבה זו אני הייתי מעדיפה את אתר המכללה למרות כל המגבלות שלו...

הוראה מהסרטים

במסגרת קורס הערכת טכנולוגיות ידע חקרנו כיצד סרטים יכולים לתרום ללמידה. לכאורה ניראה כי בכל מקרה יעיל יותר ללמוד יותר מסרט כלשהוא : אם מסרטוני המחשה, או סרטונים המלמדים על תהליך מסויים , או סרט קולנוע שבאמצעותו ניתן ללמוד על התנהגות מסויימת וכו'.אך לאחר מס' סרטונים הגענו למסקנה כי יש לבדוק היטב האם מתאים לשלב סרטון או להציג תהליך באמצעות תרשים , היכן כדאי לשלב את שניהם , ואם כבר החלטנו על שילוב סרטון בתהליך הלמידה, באיזה שלב של השיעור כדאי לשלבו. לא בכל המקרים סרטון מועיל בתהליך הלמידה , אמנם שילוב סרטון הינו דבר מרענן אך באותה מידה יכול לשעמם ולאבד את המטרה לשמה הוא הוצג.
אם החלטנו לשלב סרטון  מומלץ לתכנן שאלת חשיבה ומיקוד לסרטון עצמו ולהציגה בפני התלמידים לפני הקרנת הסרטון .

המודל של מאייר מחלק תכנים לתכנים סטאטיים ודינמיים והגיע למסקנה שתמונות ומילים מעוררים סוגי חשיבה ותפיסה שונים ויש יתרון משמעותי כשמשתמשים בוידיאו ותמונות והם תורמים לתהליך ההבנה. כמו כן מצא שזה גורם למוטיביציה וסקרנות  ללמידה.

כשיש סרט המתאר תהליך פרוצדורלי צריך לבחור סרט איכותי ולשלב תרשים .

בייצוג דינמי של תהליך חייבים לבדוק שמתקיימים ארבעת הכללים:

אפשר לשלוט על מהלך האירועים

שתהיה תאימות בין תרשים לקטע וידיאו

חלוקה למנות קצובות - כל חלק בסרט ברור

שילוב בין שני הכלים - תרשים ויצוג דינמי

למדתי ששילוב סרטון יכול לתרום רבות בהמחשה וכן לעורר רגשות . חשוב לשקול ולבחון את איכות הסרטון , האם הוא מתאים לרמת התלמידים בפניהם יוצג, וכן באיזה שלב כדאי לשלבו.

בהחלט חשוב ללכת בעיניים פקוחות וביקורתיות ...