בלוג זה הינו תוצר מתהווה במסגרת לימודי לתואר שני בחינוך בהתמחות "תקשוב ולמידה" ב"מרכז ללימודים אקדמאיים" באור יהודה.

בבלוג זה אעסוק בנושאים מעניינים הקשורים ללימודיי, אעלה סוגיות , תהיות רעיונות אותם ארצה לחלוק עימכם ובעיקר עם עצמי..







יום שבת, 18 בפברואר 2012

כנס צ'ייס 2012

השנה ,בפעם הראשונה, השתתפתי ביומיים של הרצאות מרתקות בכנס צ'ייס- לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה בחינוך.
בכנס מתקיימות הרצאות מפי גדולי החוקרים בחינוך וכן מוצגות  עבודות מחקר  שנעשו ע"י סטודנטים וחוקרים בתחום החינוך.
לאחר יומיים בהם נכחתי בהרצאות בתחומים שונים הקשורים לטכנולוגייה בחינוך היה ניתן להרגיש כמה שתחום זה פורה ומשגשג הן מבחינת העשייה בשטח והן מבחינת מחקר והערכה של פרוייקטים.
רוב ההרצאות הסתכמו במשפטים כמו : "זהו פתח למחקר הבא.." או "כדאי להמשיך ולחקור את הנושא..." דבר המצביע על התשוקה העזה הקיימת לקדם את נושא הפדגוגיה החדשנית.
נהניתי במיוחד לראות את גב' נעמי פורת, בוגרת מסלול תקשוב ולמידה ,במרכז ללימודים אקדמיים, אותו המסלול אותו אני סיימתי עכשיו, שהציגה את עבודת הגמר שלה בנושא תרומת הבלוג ללמידה .
בימים אלו אני עסוקה בהכנת עבודת הגמר בנושא  "תרומתה של הסביבה שיתופית לקידום מקצועי של מורי מורים", אני קוראת מחקרים רבים בנושא ודבר בולט במיוחד הוא  שתופעת הסביבה השיתופית למטרות קהילות ידע ושיתוף            בקרב מורים עדיין לא תפסה תאוצה. רוב הסביבות הן סביבות למידה שמלוות קורסים שונים ואין להם תהליך מתמשך .
יתכן ומדובר פה בעיניין של בשלות והתהוות.
ואני סקרנית מי יהיו אלו שיציגו בכנס הבא מתוך קבוצת הלומדים שסיימו איתי ועסוקים עכשיו בעבודת המחקר.
אשמח להציג את ממצאי עבודתי בהמשך.

יום שני, 23 בינואר 2012

רפלקציה לבלוג למידה



אחת מהמטלות שהוטלו עלי במסגרת לימודיי  היה הבלוג  .
האמת שכבר מההתחלה השתוקקתי להכיר את הכלי ולהתיידד איתו.. היה ניראה לי מן סוג של יוקרה שיש לי בלוג משלי...
אז מצאתי את עצמי יושבת ומהרהרת , מה כדאי לכתוב? צריך אולי משהו שיעניין את כולם? כי הרי זה מפורסם וכולם יכולים לקרוא.. ואז הרגשתי  קושי בלשתף במחשבות האישיות שלי, בהירהורים או בסתם דברים שחוויתי ביום לימודים..
אז אני יכולה להעיד שבתחילת הכתיבה בבלוג בהחלט היה לי קושי לבטא את מחשבותי בפומבי כשאני יודעת שהרשומות נגישות לכל , אבל מרשומה לרשומה הרגשתי יותר משוחררת , יותר פתוחה , דבר שאיפשר למילים לזרום בצורה טובה יותר. להתנסח - אין לי בד"כ בעייה, אבל כשכתבתי בבלוג , חזרתי וקראתי כל רשומה עשרות פעמים לראות שאני באמת מעבירה את מחשבותי והרהורי בצורה נכונה , שיבינו למה התכוונתי , ולא פעם תיקנתי ושינתי נסחים שוב ושוב... ואז הגיע השלב שבו מצאתי את עצמי מייחלת שמשהו יקרא  את מה שאני כותבת . מסמסטר לסמסטר הרגשתי שאני מגבשת דעה יותר מוצקה , שיש לי מה לספר לאחרים מהניסיון שלי , יש לי מסרים שאני רוצה להעביר אותם הלאה ...והרי זה הערוץ שיעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר, אז לכל מייל ששלחתי צרפתי קישור לבלוג שלי..  וכאן למעשה בא לידי ביטוי התהליך שאותו עברתי .כמהגרת דיגיטלית – הסרת המחסומים , ההשלמה עם החשיפה שלי לעולם  וההבנה של איך ומה כדאי לפרסם.
וכשכל החסמים הוסרו הבנתי עד כמה אני נהנית לנהל  לי יומן דרך, הרגשתי שאני מפנימה דברים שקשורים ללמידה תוך כדי הכתיבה, אני מעבדת אותם  ושנפרצים לי ערוצי מחשבה חדשים תוך כדי.... כמו כן  למדנו שכדאי שהרשומות יהיו קצרות, וזה הוביל אותי  לתמצת את העיקר  מהדברים.
לסיכום, הבלוג היה סגירת מעגל  לכל התהליך שעברתי במהלך הלימודים בתקשוב ולמידה, זה היה החלק היישומי  של התקשוב, של הפתיחות ושל החשיפה לעולם הגלובלי. ברור לי שאמשיך להעלות סוגיות בבלוג, אולי לא בתדירות "שניכפתה" עלינו- רשומה שבועית, אך בהחלט כשארצה להביע ולחלוק רשמים הדבר הטבעי שאעשה הוא כתיבה בבלוג.


היום היה יום הלימודים האחרון...ו"כאילו" סיימנו משהו ...אבל סיימנו משהו שפתח לנו פתח לעולם גדול,  לעולם רווי בידע , באפליקציות, בטכנולוגיה , בתקשורת והכל הולך ומתעצם מיום ליום , מרגע לרגע והדבר העיקרי שלמדתי שאם אני לא אהיה שם אז אני לא אהיה בכלל.. ומעכשיו זה תלוי רק בי.. אז תודה לכל מי שתרם לי להגיע להבנה הזו ובעיקר לדר' גילה קורץ .. והתיאבון רק ניפתח..
אלברט איינשטיין אמר: "החיים, זה כמו אופניים: אתה צריך להתקדם כל הזמן מבלי לעצור, כדי לא לאבד את שיווי המשקל."  והיום זה מקבל משמעות אמיתית...

יום שלישי, 17 בינואר 2012

בתי ספר בניהול עצמי / יין צ'אנג צ'נג

התייחסות למאמר: חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי:גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית/
יין צ'אנג צ'נג




אתגרים רבים ניצבים בפני החינוך עקב השינויים המהירים של המאה העשרים ואחת. אתגרים אלו מובילים רפורמות בחינוך כאשר אחת המגמות הבולטות לרפורמה היא בית ספר בניהול עצמי, המדגישה את הביזור, שיפור בתהליכים פנימיים ושמוש במשאבי למידה/הוראה ע"מ לענות על הייחודיות של כל בית ספר דבר שיאפשר למידה מתמשכת  של תלמידים, פיתוח הצוות המקצועי , ופיתוח בית הספר עצמו ובכך תגדל גם תמיכת ההורים והקהילה .
בזמן שבעולם מתרחש תהליך של גלובליזציה  והעולם הופך לכפר גלובלי , לדברי צ'אנג,  טבע האדם יהיה רב גוני , האדם יהיה טכנולוגי, כלכלי, חברתי, פוליטי ,תרבותי ולומד בכפר גלובלי של מידע.
לצורך כך יש צורך בלמידה לאורך כל החיים , על החברה ועל הפרט להיות מרובי אינטלגנציות, ולצורך כך נידרשת פרדיגמה חדשה לחינוך שתדגיש פיתוח אינטלגנציות מרובות אותה הוא מכנה פרדיגמה משולשת חדשה:גלובליזציה, לוקליזציה, והתאמה אישית. כל אלו יובילו לתמיכה בהוראה ובלמידה . ההתאמה האישית תאפשר לקדם את היזמה האישית ואת המוטיבציה של כל תלמיד כדי לפתח ביתר אפקטיביות את האינטילגנציה הכלכלית,חברתית,פוליטית ותרבותית ואת אינטליגנציות הלמידה שלו.
בעשר השנים האחרונות בתי ספר בניהול עצמי היו למגמות מובילות בעולם, והם משמשים אמצעי חשוב לקידום קבלת החלטות יעילה ושימוש יעיל במשאבים כדי לענות על הצרכים הבית ספריים השונים במערכת החינוך.
לדעתי , משרד החינוך צריך להתוות את תכני הליבה לביה"ס בצורה אחידה לכלל הזרמים בחינוך ללא יוצא מהכלל: יהודי, חרדי, ערבי . כשכולם לומדים בצורה אחידה את מקצועות הליבה . במקביל יש לאפשר מרחב לבתי הספר במקצועות הבחירה , כאשר יש לפתח מערכת אמון כוללת  בין משרד החינוך , הרשויות, בתי הספר, מנהלים , מורים , תלמידים, ולאפשר למנהל לעצב את בית הספר  לפי הרוח בה הוא מאמין  ובכך לתת מענה על ייחודיות של בתי ספר, זה יוביל לחשוב ולפתח שיטות חינוך שיובילו להתפתחותם המקצועית של המורים , יעודד מנהלים  להנהיג ולהוביל חידושים  ולשפר את הישגי החינוך של בתי הספר שלהם.

יום שני, 16 בינואר 2012

מה בין חינוך ומציאות

אני חוזרת עכשיו משיעור של פרופ' עמי וולנסקי בנושא הגל השלישי בחינוך בישראל ותוהה על העובדות שהציג לנו :
ישראל ביסודה הינה חברה יזמית . ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם ביזמות הייטק. ישראל ממוקמת במקום השני בעולם בהשקעות קרנות הון בסיכון.. בכל שנה יוצא מקרבנו זוכה פרס נובל , ועוד עובדות המעמידות את ישראל במקום מכובד במפה העולמית.
ומעבר,  נישמעים הקולות המקוננים על מצב החינוך הגרוע, על ההישגים הנמוכים של התלמידים במיצ"ב, על מקומנו העגום במבחנים הבינלאומיים , על הרמה הלא מעודדת של המורים. ואני שואלת:  איך זה מסתדר ביחד?
הרי אלו המביאים את התהילה לארצם הם בוגרי מערכת החינוך שלה , ואנחנו מנסים להבין איך פועלת מערכת החינוך בפינלנד, ובסינגפור ושולחים מומחים לחקור את הנושא , ומנגד , אצלנו נישבר שיא  בכל שנה בהתנדבות ליחידות קרביות , ובהתנדבות לשנת שרות לפני הצבא , שהרי זה מצביע על רמת החינוך לערכים , ואותם אלו המתנדבים ליחידות הקרביות ולשנת השרות הם בוגרי מערכת החינוך ..
אז מה זה אומר? שאנחנו אוהבים לקטר?
ובכל זאת, אנחנו בהחלט מייחלים למערכת חינוך שתעודד את היצירתיות, את חופש המחשבה , את ההתייחסות לפרט, את החשיבה הביקורתית, שתשקיע בקידום המקצועי של המורים ובמעמד המורה .
ומה שנותר זה להתענג על המחשבה אילו מקומות עולמיים ניכבוש אז ,כשמערכת החינוך שלנו תעבור את השינוי המיוחל..

יום חמישי, 12 בינואר 2012

לאן מוביל המחר?

נשיא המדינה שמעון פרס לקראת ועידת הנשיא 2012 אומר :" בשעה כזו, כאשר העולם גועש
וההווה מעורפל, עלינו לנווט את דרכנו על פי מצפן אחד חד ובהיר: חזון ערכי אודות מחר טוב
יותר אליו ראוי מוסרי שנצעד, כבני אנוש, כיהודים, כישראלים".

 
עברנו שנה של טלטלות ושינויים שעירערו את העוגנים המרכזיים עליהם נשען הסדר העולמי
המוכר לנו. העולם רוחש וגועש וקשה לחזות מתי תפוג הסערה ואיך יראה העולם שאחרי..
איך יראה העולם הערבי? לאן יובילו המחאות החברתיות בעולם ובארץ ?
לאן פונה הטכנולוגיה וכיצד תשפיע על חיינו ? האם צפוי לנו עתיד טוב יותר?
אם מגמות השינוי הגלובליות יובילו אותנו לעולם אחר?
השנה החדשה אם כן   טומנת הרבה סימני שאלה , אנו עדים   לשינויים מהותיים בעולם ,
כיצד מגמות של שותפות גלובליות הובילו למהפיכות , להפלת שלטון , שעמל של שנים
רבות לא יכל להן, ולהכרה בכוח של ההמון. ההמון הציף את  את מושגי החופש, השינוי
והצדק החברתי  .  לפתע אנו רואים כיצד המגמות הטכנולוגיות הגלובליות משפיעות על
המציאות . אנשים לא רוצים עוד גבולות שיחצצו בינם ובין העולם , רוצים שיח חופשי ,
רוצים פתיחות , רוצים להשמיע את קולם , רוצים להיות שווים .
ומי אנחנו למעשה מאחורי צג המחשב?  אנשים אנונימיים שיכולים להביע את דעתנו
בצורה חופשית ,  ללא גבול שחוצץ בינינו, ללא מגבלה של מרחק ,  מקום וזמן  ,
ללא מחוייבות לחשוף את זהותנו ,   פשוט    אנשים שווים ובעיקר חופשיים.
                                                                                                

יום שני, 9 בינואר 2012

המשחק הלימודי כמשפר מוטיבציה ללמידה

במסגרת פרוייקט סיום לקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים"  נידרשנו לבנות משחק לימודי וליישמו על קבוצת ניסוי.
חברתי ואני בנינו משחק הבא לסכם  את נושא "חג החנוכה".  המשחק ניבנה באמצעות מחולל באתר  zondle
את המשחק ניתן לשלב באתר הכיתה .ולצורך כך פתחנו בגוגל סייטס אתר כיתתי ושילבנו בו את המשחק.
קישרנו שאלון לתלמיד שעליו למלא בסוף הפעילות ע"מ לבחון את דעתו של התלמיד לגבי שילוב משחקים ללמידה.
את השאלון יצרנו ב- google docs
כמובן שקיבלנו את התשובות בצורה מרוכזת בטבלה  וכך יצאנו לדרך...(שמתם לב בכמה כלים השתמשנו?)

לבניית המשחק ב- ZONDLE יצרנו שאלות , לכל שאלה נתנו מספר תשובות, ועלינו היה לסמן את התשובה הנכונה.
בקלות רבה יצרנו משחק המיועד לתרגול כאשר כל שאלה שלא נענית נכון , חוזרת ומופיעה בצורה אקראית בהמשך , וכך הילד משנן חומר שנילמד בצורה חוייתית.


בניסוי שעשינו נתנו לעשרה ילדים לשחק במשחק וראינו את ההתפעלות הרבה , את המוטיבציה בקרב הילדים, ותחושת ההצלחה . כל אלו חיזקו את דעתנו כי יש לשלב יותר ויותר משחקים לצורך למידה. כמובן שמורה המשלב משחק בהוראה  צריך לבחון ולהתאים את דרגת הקושי לרמת הקבוצה לה הוא מייעד את המשחק. וכן לבחון את המטרות הלימודיות אותן הוא רוצה להשיג  באמצעות המשחק. כמו כן על המורה להפעיל שיקול דעת באיזה שלב להפעיל את המשחק: תחילת שעור , סוף שעור וכו'. מומלץ למורה , אם יצר את המשחק בעזרת מחולל , לנסות אותו על קבוצת ילדים קטנה כדי לראות שאכן כל התנאים מתקיימים . אם כל אלו פועלים נכון הרי שיש לנו למידה חווייתית, הכוללת שיתופי פעולה בין המורה לתלמידים ובין התלמידים בינם לבין עצמם, שמעבר למטרות הלימודיות המוצהרות מקבלת ערך מוסף אם בהקניית מיומנות לשימוש בכללים, ובשיפור היכולת המוטורית , ובמטרות נוספות המושגות כדרך אגב... אז למה לא ????!!!!

יום שלישי, 3 בינואר 2012

על ה- QR ברקוד והשימושים בחינוך

QR הינו קיצור הנגזר מהשם המלא Quick Response = תגובה מהירה   והוא מעין ברקוד דו-מימדי, שבו מקודד מידע טקסטואלי בצורה גראפית-ויזואלית.משמעותו היא כי הברקודים מאפשרים גישה מהירה ומהווים למעשה קיצור דרך עבור המשתמש כדי להגיע לתכנים אותם אוצר הברקוד.
סריקת הברקודים נעשית ע”י סמארטפונים, חלקם מכילים את האפליקציה ובחלקם (באייפון, לדוגמא) יש להוריד אפליקציה ייעודית של סורק QR. השימוש ב-QR Codes הוא פשוט מאוד ואינטואיטיבי, כל מה שנדרש על המשתמש לעשות הוא לכוון את המצלמה של מכשיר הסמארטפון שברשותו לעבר הקוד וכעבור שנייה או שתיים יסרק ה-QR ויציג בפני המשתמש את התוכן.
השימוש ב-QR נפוץ בזכות היכולת המהירה להשגת מידע, והקיבולת הגדולה יחסית של נתונים שהוא יכול להכיל.
נחשפתי לנושא  במסגרת קורס "שילוב משחקים מתוקשבים בלמידה" . המרצה פרופ' מיקי רונן חשפה בפנינו את  ה-QR והשימושים שניתן לעשות בכלי זה להפעלת תלמידים בכיתה . כמו משחק של כתב סתרים, מצא את המטמון וכו'.
קיימים היום אתרים בהם כל אחד יכול ליצר את הברקוד ולשייכו לקישור הרצוי לו וכן אתרים מהם ניתן "להוריד" את אפליקציית "קורא הברקוד" לסמארטפון  . דוגמא לאתר http://goqr.me/  נסו והתלהבו...


בהתלהבותי  הרבה הגעתי הביתה והצגתי את הנושא בפני ילדי  והרעיון שלהם לשימוש ב-QR היה הכנת שליפים למבחנים.
אז אני בהחלט מאושרת  שאני לא מורה , ואני לא צריכה להתמודד   עם התחכומים החדשים שהמורים צריכים להתמודד עימם...