כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן

בימים אלו חוגגים את חג האור חג החנוכה . חג בו אנו שרים "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן " וזה מחבר אותי לעבודת הסמינריון אותה אני עושה ביחד עם חברתי על נושא של שיתופיות . ותוך כדי קריאת המאמרים על נושא השיתופיות אני נתקלת בסוגיות העוסקות במקום האינדווידואל , האם עלינו לאבד לעיתים את הייחודיות שלנו ולהסכים לדעת הרוב, כי הרי בעבודה שיתופית או יותר מדוייק בעבודת צוות , לעיתים עלינו להתפשר ע"מ להצליח במשימה או בחתירה למען מטרה משותפת . אבל אני חושבת שדווקא אם נביא כל אחד הייחודיות של עצמו ונדע להבחין כל אחד בייחודיות של זה הנימצא ממולו התוצר יהיה מוצלח יותר , יצירתי יותר , תקשורת והקשבה הם סוד ההצלחה ...בלי אגו, בלי מנצח ומנוצח , אלא מתוך הנחה שכולנו שווים , ולכל אחד שלהבת מיוחדת משלו התורמת לאור הגדול...

                             
  צריך שכל אדם יידע ויבין,
שבתוך תוכו דולק נר,
ואין נרו שלו כנר חברו
ואין איש שאין לו נר.
וצריך שכל איש יידע ויבין
שעליו לעמול ולגלות
את אור הנר ברבים
ולהדליקו לאבוקה גדולה
ולהאיר לעולם כולו" (ראי"ה זצ"ל)

האם המנהל הוא מורה פלוס?

נדהמתי לגלות כי מנהל בית ספר במדינת ישראל נכלל בהגדרה של עובד הוראה בניגוד להרבה מדינות במערב שלמנהל ביה"ס קיימת הגדרה נפרדת בחוק.  הסמכויות והאחריות המוטלות על מנהל בית ספר הן גדולות מאוד , ולמרות זאת אין לו כל מעמד משפטי . כיום מעוגנות סמכויותיו של מנהל בית-ספר בחוזרי מנכ"ל , אך בועדת החינוך הועלתה הטענה כי חוזרי מנכ"ל משתנים בהתאם לשר  שמכהן באותה עת , ואיתם גם הסמכויות והאחריות המוטלת על כתיפהם של מנהלי בתי הספר.
כמו כן מנהל בית ספר ,המוגדר כעובד הוראה ,מחוייב לשמש גם כמורה בנוסף לכל המטלות הפדגוגיות שאיתם אמור להתמודד מידי יום , דבר המקשה מאוד על המנהלים . אמנם רפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" מחזקות את מעמדו אל המנהל , אך המחוייבות שלו ,לשעות הוראה פרונטליות ,עדיין בעינה.

האמת היא שאני מעט חוששת מביטול מוחלט  של שעות הוראה למנהל בכיתה . יתכן וצריך לצמצם את כמות השעות , אך לא לבטלן לחלוטין. מנהל, שבא במגע עם התלמידים כמורה , מכיר כל אחד ואחת מזויות שונות , כמו כן אינו מנותק מהחוייה של ההוראה , בפרט בימים אלו בהם ההוראה עוברת טלטלה ושינוי , ודרכי ההוראה משתנים , המנהל צריך לחוות את השינוי גם מכיוון המורה , ע"מ שיוכל להבין טוב יותר את מקומו של הצוות אותו הוא מוביל , וכן לחוות עם התלמידים את השינוי.

והבשורה הטובה היא כי בימים אלו עומלת ועדת החינוך של הכנסת לעגן את מעמד מנהל ביה"ס בחקיקה . אני בהחלט מצפה לקרוא  את תוכנו המלא של החוק. 
ובינתיים נכניס מעט הומור עם הסטנדאפיסט שחר חסון על בית הספר והעומד בראשו...

על תהליכי סטנדרטיזציה והמחיר שהם גבו/פרופ' עמי וולנסקי

במאמרו סוקר פרופ' וולנסקי  את המחלוקות המתמשכות בנושא הסטנדרטים , ומדגיש את המחיר הפדגוגי של מיסוד הסטנדרטים. המאמר בוחן ומציג את הסיבות שהובילו לאימוץ הסטנדרטים במערכת החינוך במספר מדינות בעולם ועל הכוחות השונים שנתנו את ההשראה לקביעת מדיניות הסטנדרטים למשל: הישגים נמוכים בהשוואה למדינות אחרות  ממוסדות סטנדרטים , ניהול נוקשה, ומסורת חזקה של סטנדרטים במדינות מזרח אסיה  אשר הובילו בתוצאות המבחנים הבינלאומיים.
 

לאורך ההסיטוריה אנו עדים למתחים בין שתי הסוגיות: הטמעת סטנדרטים או פיתוח חשיבה. תומכי גישת הסטנדרטים טוענים כי הסטנדרטים יוצרים מחוייבות להבאת כל התלמידים להישגים הנידרשים . כמו כן הדבר יוביל לשקיפות ולתוצאות  עבודת בית הספר  כמערכת חינוך ולמידה.

כמו כן הסטנדרטיזציה התבצעה על מנת לאפשר השוואה בין מוסדית ולאורך זמן באמצעות אחידות בהצגת ידע, מיומנויות ועמדות בכל מוסדות החינוך. בהמשך דן המאמר במחלוקת שהתעוררה בעקבות כך, ומשווה בין מספר מדינות, תוך הדגשת המחיר הפדגוגי שמשלמת המערכת כתוצאה מהשימוש בסטנדרטים, כגון, העברת הסמכות מהמורים לממשלה, תיחום והגבלת יוזמה אישית ויצירתיות של מורים ובעיקר, רמת ההישגים הירודה של התלמידים, וכל זאת למרות הסטנדרטיזציה.

לדעתי, לא ניתן להתנתק מאף אחת מהגישות . אלא יש לשלב ביניהן ולתעל כל אחת מהגישות לכיוון הנכון .

יש חשיבות לקביעת סטנדרטים ולכלי הערכה במערכת החינוך. סטנדרטים צריכים להיות מופעלים כהנחיות כלליות לעבודה ולא להיות מפורטים ומגבילים ובכך לדכא את היצירתיות המקצועית , אלא צריכים לאפשר למורה לממש את יכולותיו המקצועיות . ניתן להגדיר מטרות ויעדים אך השאלה היא באלו כלים ניתן ליישם רעיונות אלו, כיצד ניתן להעריך את התלמיד כך שההערכה תתמוך בשיפור הישגיו. כיצד ניתן לתעל את תוצאות המבחנים  כך שהניגזרת מהם תוביל לשיפור ההוראה והלמידה.

"פלגיאט" - בעידן האינטרנט

פרוש המושג פלגיאט  (פְּלַגְיָאט בלועזית) - הוא גניבה ספרותית. כלומר שימוש במילים או ברעיונות של אחרים והצגתם כשלך.
שורשיו של המונח פלגיאט טמונים במילה הלטינית Plagiarius, אשר משמעותה חוטף. מילה זו שימשה עד לשלהי המאה ה-17 לתיאור מעשי חטיפה של ילדים ועבדים לצד ציון מעשי  של גניבה ספרותית.  לדעת ההיסטוריונים, השוואת פעולת הגניבה הספרותית לגניבת העבד/הילד מלמדת על החשיבות הרבה שיוחסה ליצירה האומנותית וממחישה את תפיסת חומרת המעשה. (מתוך ויקיפדיה)


אנו רואים  כי המודעות לנושא היתה קיימת עוד בימי הביניים בהם יוצרי שירים היו שומרים על זכויות היוצרים שלהם .
היום, בעידן האינטרנט הנושא מקבל משנה תוקף. רבים , בתמימות , משתמשים במקורות  תוכן  אך לא מציינים זאת . למעשה , כל צורה של הבעת רעיון מקנה לבעליה זכויות יוצרים על היצירה שהוא יצר ונחשבת לקניין הרוחני שלו, והיא מוגנת על ידי חוק זכויות יוצרים,
תחת גניבה ספרותית נחשבים המקרים הבאים:

• הצגת חומר של אדם אחר תחת שמך.
• העתקת טקסטים או רעיונות ללא ציון המקור.
• העדר סימון של ציטוט על ידי מרכאות.
• מסירת מידע שגוי אודות מקור הציטוט.
• שינוי מילים תוך כדי העתקת מבנה משפט, מבלי לציין את מקור הטקסט.
• העתקת טקסטים ורעיונות כה רבים, שבסופו של דבר רוב העבודה שלך מורכבת מהם (בין אם צויין מקור החומר או בין או לאו).

את מרבית התביעות בנושא של גניבה ספרותית אפשר למנוע ע"י ציון מקור התוכן.
למערכת החינוך, בעידן של הצפת מידע , יש תפקיד חשוב בהדרכת הילדים בנושא של גניבה ספרותית. הילדים אינם ניגשים עוד לספרי האנציקלופציה אלא עושים את עבודותיהם מתוך הרשת ועליהם לדעת את כללי האתיקה ברשת.

חוסר ידיעה לא יכול לשמש כאישור לגניבת דעת ספרותית .

כאנשי חינוך עלינו לחדד בפני הילדים כללים אלו כל הזמן ע"מ שישתרשו

ויהפכו להם כחלק טריוויאלי בכתיבת עבודותיהם.

ישנם אתרים ברשת המנחים כיצד יש לתכנן ולערוך את הכתיבה תוך שמירה על נושא זכויות היוצרים.

למעבר לאתר גניבה ספרותית  בו ניתן לקבל הנחיות על כללי כתיבה וציטוט . 

אינטרנט בטוח יותר לילדים

קואליצה הכוללת את גוגל, פייסבוק ואפל חברו במסגרת יוזמה של החברות האירופית ליצור סטנדרטים וכלים משותפים שיאפשרו להגן על הילדים באינטרנט ולדווח על תכנים לא הולמים ואלימות ברשת. יצירת סטנדרטים מקובלים יעודד את המשתמשים לסווג את התכנים לפי גילאים. הפתרונות שתציג הקואליציה אמורים להיות "הגיוניים, פרגמטיים, אפקטיביים וניתנים לישום עבור בעיות אמיתיות" וידידותיים לשימוש גם עבור ילדים. (מתוך כלכליסט 2.12.2011)
נילי קרוס, סגנית נשיא הנציבות האירופאית וראש הועדה לחקיקה דיגיטלית , היא יוזמת הרעיון ובשנה הקרובה הקואליציה תעבוד ביחד לפיתוח כלים וסטנדרטים והיא תפרסם את מסקנותיה בדצמבר 2012.
קרוס טוענת כי "בהתחשב באופי המתפתח במהירות של התעשייה, אתם יכולים לספק את הפתרון האפקטיבי ביותר להגן על ילדים באינטרנט", היא הוסיפה. "האינטרנט יכול להיות מקום נהדר לילדים – אם זה לשיעורי בית, שיחה או חברים או רכילות, זה מקום שילדים צריכים לחקור, לתקשר, להנות ולהביע את עצמם. אבל אסור לנו להיות תמימים. יש סכנות באינטרנט עבור ילדים, מהתנהגות אלימה ועד לפשע הנורא של פדופיליה". להאזנה לדבריה של נילי קרוס
אין ספק כי קיימת בעייה בחשיפת ילדים צעירים לאינטרנט ללא הכוונה  או ליווי  מצד מבוגר .  יש ליצור שינוי תודעתי שיביא לשינוי.  על ההורים להיות מודעים לסכנות שברשת על מנת שיוכלו לכוון ולהדריך את ילדיהם מימה להיזהר וכמובן לדבר ולשתף בדברים שאינם ניראים נאותים . כמו כן על ההורים לדאוג שהמחשב בו גולשים ילדיהם יהיה במקום בו יוכלו לעבור כדרך אגב ולראות היכן הילד גולש ולא במקום בו הילד מתבודד מול המסך. היום ישנם אתרים רבים בהם ניתן לקבל הכוונה וייעוץ להורים כיצד ניתן לחנך לגלישה בטוחה ברשת.
כי שימוש  נבון ונאות באינטרנט  בראש ובראשונה זה חינוך !!!

עשרת הדיברות לגלישה בטוחה ברשת !